נטיעה וחרישה בשמיטה לצורכי היישוב
האם מותר לטעת עצים בשמיטה למטרת שימור אדמות המדינה?
חרישה פוליטית בשמיטה – מותרת?
במהלך השמיטה נערכו נטיעות יזומות מטעם קק"ל, העוסקת בייעור אדמות המדינה. נטיעות אלו עוררו גלי מחאה אלימים בנגב מצד הבדואים, בטענה שהקרקע בבעלות פרטית. מעבר למהומות ולוויכוחים האידאולוגיים, את הציבור הדתי עניינה השאלה: האם מותר לטעת בשמיטה לשמירת קרקעות המדינה?
במאמר לפנינו דן המחבר בשאלות אלו, כאשר בדבריו הוא סוקר את ההיסטוריה של ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל שהתמודדה עם שאלות כאלו. בדבריו מביא המחבר פסיקות הלכתיות לשאלות שנשאלו בראשית ימי ההתיישבות ומנתח אותן.
בשר מבוסס תאים מרקמת עובר (בלסטולה ובלסטוציסט)
האם בשר מהונדס הוא בשרי או פרווה?
אספקת מזון בכמות ובאיכות המתאימות לצורכי האדם מעסיקה את העולם כולו מאז ומעולם. על המזון להיות בכמות מספקת, עשיר בערכים תזונתיים וערב לחיך. בין המזונות המרכזיים בתזונתו של האדם נכלל בשר בעלי חיים. בשל צרכים שונים, הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות מגמה של ייצור בשר שמקורו בבעלי חיים, אך עיקר גידולו אינו מתרחש בגופם של בעלי החיים אלא במעבדה בהפקת תאי גזע מרקמות של בעלי חיים.
במאמר שלפנינו סוקר המחבר את המידע המדעי הרלוונטי בתחום זה ומביא את הכרעת ההלכה המקובלת בנושא.
שוחד בחירות
האם מותר לחלק מתנות כחלק מקמפיין בחירות?
האם כל מתנה שניתנת ממועמד היא שוחד?
דרכו של עולם היא שאדם או מפלגה אשר רוצים להיבחר לתפקיד ציבורי מעוניינים שיכירו אותם, את פועלם בעבר ואת תוכניותיהם לעתיד. לשם כך הם משתמשים באמצעי תקשורת שונים, שלטי חוצות, מודעות וכדו'. פעמים, כדי להמריץ את הבוחרים, גם תחולקנה מתנות: עט, תפילת הדרך, קמעות וכדו'. זאת ועוד, לא פעם מציגים המועמדים בפני הציבור רבנים שיברכו דווקא את התומכים במועמדותם. להלן נדון בשאלה אם אליבא דהלכתא השימוש באמצעים אלו, האחרונים, מותר וראוי.
במאמר שלפנינו דן המחבר מהי ההגדרה ההלכתית של שוחד. לדבריו, המושג 'שוחד' יכול להתבטא בצורות שונות ולא רק בקבלת מתנות.
היקף חיובו של המוכר מוצר פגום – בעקבות הסלמונלה בחברת שטראוס
מתי מגיע פיצוי לצרכן על רכישת מוצר פגום?
מה היקף הפיצוי על רכישת מוצר פגום – פיצוי רק על המוצר או אף על ביטול אירוע?
לאחרונה נמצא חיידק הסלמונלה במוצרי שוקולד שונים. בעקבות זאת הופסק שיווק המוצרים המיוצרים במפעל, והצרכנים שרכשו את המוצרים שהיה בהם חשש להימצאות החיידק התבקשו להחזירם וקיבלו החזר כספי.
במאמר שלפנינו דן המחבר בשאלה אם מעבר להשבת עלות המוצרים, אחראית החברה גם לנזקים כספיים עקיפים שנגרמו כתוצאה מכך. למשל, אם צרכן השתמש במוצר הפגום כרכיב במאכל אחר שהכין, וברגע שקיבל את ההודעה על חשש הסלמונלה שבמוצר נאלץ לזרוק את המאכל - האם זכאי לפיצוי גם על כך? או למשל אם אדם תכנן אירוע שהשוקולד מהווה בו חלק מרכזי מהכיבוד, וכתוצאה מהידיעה על חשש הסלמונלה נאלץ ברגע האחרון לבטל את האירוע , האם יהיה זכאי לפיצוי על כך?
פסיקת הלכה בגיור – דעת יחיד בשעת הדחק
פרשת הגיור עולה מדי פעם, ובזמן האחרון היא עולה ביתר שאת בעקבות הרצון לחוקק חוק הגיור. יש שטוענים שאנחנו נמצאים בשעת הדחק ולכן מוטלת עלינו החובה להקל בגיור ולסמוך על דעות יחיד. במאמר שלפנינו בוחן המחבר את השאלה האם יש מקום לסמוך על דעת יחיד בשעת הדחק?
מתי נכון וראוי לסמוך על דעת יחיד, והאם יש להגדיר את המציאות שלפנינו בנושא הגיור כשעת הדחק.
גיליון 136
הגיליון החדש של אמונת עתיך
'אמונת עתיך' הוא כתב עת מדעי-תורני המשלב מחקר ויישום הלכתי. מאמרים תורניים ומחקריים, ש"ות, פתרונות הלכתיים ועדכונים מהמכונים המובילים בארץ.
'אמונת עתיך' יוצא לאור כבר כמה עשורים, ומתפרסמים בו מתורתם של רבני מכון התורה והארץ וממחקריהם.
הצטרף כמנוי בעלות דמי משלוח בלבד