אדמתנו אייר | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

שו"ת

הפרשת תרומות ומעשרות ממטע נטוש / הרב יהודה הלוי עמיחי

האם מותר לקטוף פירות ממטע שידוע לכל כי הוא נטוש? האם יש צורך בקבלת אישור מבעל המטע? וכן, האם לאחר הקטיף יש צורך בהפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה: אם המטע מופקר וכל אחד יכול לקחת (יהודים, גויים, עניים ועשירים) הרי זה הפקר מוחלט, ואין צורך לקבל אישור מבעל המטע, וכן ואין צורך להפריש תרומות ומעשרות.

מאמר

לחגוג בכל הכוח והעוז / הרב גבריאל קדוש

זכינו ובימי חודש אייר אנו מציינים את יום העצמאות למדינת ישראל ואת יום שחרורה של ירושלים. לצערנו עדיין לא כולם... וזאת מפני שאלות ותהיות שונות ומשונות על המדינה, מייסדיה ומנהיגיה. לאור כל ספקות אלו, כיכול נשאל רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל בשנת תשכ"ד האם לחגוג ביום העצמאות, וכך הייתה תשובתו:

מה השאלה אם יש לחגוג? לחגוג בכל הכוח והעוז! לצאת בריקודים בראש כל חוצות. לפרסם ברבים את תוקף-קדושת-היום. כן, כך ולא אחרת: תוקף קדושת היום. כי המדינה היא חלק נכבד של אותה גאולה לה צפינו ולה ייחלנו… צריך להרבות בשמחה בחג העצמאות- בשמחה על גילוי השכינה ושיבת ציון, ובשמחה על מלכות ישראל הנבנית מחדש. יסוד הדבר צריך להיות ריבוי שמחה. כשיהיה לנו היסוד הנפשי הזה לגבי המדינה, נדע להתגבר על הפרטים הקטנים המעיבים".

צריך תמיד להסתכל בראיה כוללת על המציאות, אין אמנם בראיה הכוללת להשכיח ולהתעלם מהפרטים הקשים, אך תמיד צריכים להזכיר לעצמנו מאין באנו ולאן אנו הולכים. באנו מגלות ארוכה של אלפיים שנה. גלות של ייסורים ורדיפות. עם שלא ידע עצמאות מה היא, לא הייתה לו אפילו את היכולת להגן על עצמו. האידיאל האלוקי של להיות "גוי אחד בארץ" היה רחוק מאתנו. מצוותיה של תורה הקשורות לארץ נשכו מאתנו. שיבת ישראל לארצו וכינון מדינתו יש בכך הופעה אלוקית חדשה, יש בכך לידה מחודשת. עזבנו את הגלות ואנו בתהליך של גאולה.

נזכור שתהליך זה לא היה רצוני. ריבונו של עולם הפועל בכל המציאות דחף את עמו לנחלת קודשו להקים בה מדינה כמצוותה של תורה "וירשתם אותה ויישבתם בה". אנו שמחים ביום העצמאות על כך שזכינו, אנו זכינו, דורנו זכה. זכה לזכייה שרבים, גדולים וטובים, לא זכו לה. זכינו שתהיה לנו יצירה חדשה, מלכות, ממשלה, מדינה, מדינה שהיא כסא ה'. מדינה שייקרא שמה בעולם- מדינת ישראל. ששמו של הקב"ה ייקרא עליה. נודה לה' על העבר ונמשיך להתפלל על העתיד: שמחה לארצך, ששון לעירך וצמיחת קרן לדו עבדך ועריכת נר לבן יש משיחך"

חדשות ועדכונים

זריעת גדולי קיץ / הרב דוד אייגנר

בשדות בהם נקצרו גדולי חורף לתחמיץ או חציר, והאדמה נשארה רוויה, ישנה סבירות גבוהה שגדולי החורף יגדלו שוב לאחר הקציר מזרעים או התחדשות, דבר העלול לגרום לאיסור כלאים.

כדי שיהיה ניתן לזרוע בשדה זו סורגום או תירס ושאר גדולי קיץ, במשטר עיבוד של "אפס עיבוד", דהיינו ללא עיבוד מקדים של הקרקע, יש לרסס לאחר הנצת גדולי החורף ולפני הזריעה של גידולי הקיץ בקוטלי עשבים, להמתין מספר ימים ורק לאחר מכן ניתן לזרוע את גדולי הקיץ.

אין לזרוע גדולי קיץ על שדה גדולי חורף שנקצר, ללא ריסוס מקדים בקוטלי עשבים או עיבוד של הקרקע כדיסוק וקילטור.

מכון TV

קיבוץ גלויות

אורך הסרט: 3:26 ד'

מכון התורה והארץ לשירותך

מתכוננים לשמיטה/ אגרונום מוטי שומרון

שנת תשע"ה תהיה שנת שמיטה - שנה שנתן בה הקב"ה קדושה מיוחדת לעם ישראל השוכן בארצו. זכינו אנו החקלאים להיות בבחינת "גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו" ולהתאמץ בשמירת השמיטה כהילכתה. ניסיון העבר מלמד כי ככל שנעשית התארגנות מסודרת מספיק זמן מראש , כך ניתן להתמודד טוב יותר עם הבעיות שמציבה שנת השמיטה בפני החקלאים.

כיצד מתארגנים? כל חקלאי וכל משק צריך להתחיל ולחשוב כבר כעת, כיצד בדעתו להפעיל את המשק בשמיטה לאור ניסיון העבר במשקו. הכנת תכנית פעולה והתייעצות מוקדמת לגבי צרכי המשק וההגבלות ההלכתיות הקשורות בכך, עשויה להקל במידה רבה, את ההתמודדות עם הבעיות השונות ולמצוא פתרונות מתאימים מראש.

גם במשרד החקלאות וברבנות הראשית כבר נערכים לשמיטה ולועדת השמיטה הארצית נבחר כמזכיר מר גרשון שליסל וכולנו מאחלים לו הצלחה רבה.