אחת הדרשות המרכזיות שמו"ר הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל היה דורש, היא על חשיבותה של מסורת התורה, כלשונו בספרו מנחת אברהם (חלק א סימן א): "בהקדמה למשנה תורה כותב הרמב"ם על מסירת תורה שבעל פה על ידי מעתיקי השמועה וחכמי המסורת שבכל הדורות, וכתב שמותיהם של ראשי חכמי המסורה והקבלה גדולי כל דור, בזמן בית ראשון ושני ולאחריהם, ומנה מרב אשי עד משה רבינו ארבעים דור, ומסיים ומשה רבינו מפי הגבורה, נמצא כולם מה' אלוקי ישראל. והנה אין כוונת הרמב"ם בהקדמה לכתוב דברי הימים, אלא כל ענין זה של מסורת התורה הם גופי תורה ויסודי אמונה... אלפיים שנות תורה הסתיימו על פי החשבון בסיום תורת ארץ ישראל התוספתא והירושלמי, קרוב לסיום זמן הסמיכה בישראל, וכשנפסקה הסמיכה נגמרו אלפיים שנות תורה, אך כאן מחדש הרמב"ם שאם כי אין סמוכים אבל יש "חכמי המסורת", כל חכמי הגמרא שתורתם נמסרה בש"ס אף שלא הוסמכו (על ידי הסמיכה) הם חכמי המסורת, ואף זה מפי משה רבינו עליו השלום ומפי הגבורה".
יסודו של לימוד התורה מגיע מתוך ההבנה כי התורה מן השמיים, ניתנה למשה רבינו על הר סיני, שנתנה לחכמי ישראל, ומתוך כך אנו ממשיכים, לומדים ומקיימים את דברי התורה, בחיבור ישיר לנותן התורה.
חביבה היא ביותר מצוות השמיטה: "כל השביעין חביבין... בשנים שביעי חביב, שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה" (ויקרא רבה כט, יא), דווקא דרך השמיטה מתגלה כי כל כללי, פרטי, דקדוקי המצוות נמסרו למשה מסיני. וכפי שביאר מו"ר הרב ישראלי זצ"ל כי יסוד השמיטה, שהוא שבת הארץ ויסוד היובל, שהוא וקידשתם שאת שנת החמישים שנה, הם יסוד ועיקר של כל התורה כולה, מה תוכן השמיטה? שדך לא תזרע, ואינו מובן, מהי התועלת מזה שאחת לשבע שנים הארץ לא תיתן את יבולה כפי שאפשר לקבל אותו? מי ייהנה מזה ולשם מה זה מיועד? אלא המגמה של התורה היא שלא יראה האדם בקנייני העולם ערך יציב, ערך ממשי. אלא שיהיה עמלים בתורה, העמל הוא תפקיד האדם, אדם לעמל יולד, אך מי אומר שזה לעמל דברים בטלים. העמל של דברי תורה מעביר אותך לעולם אחר, לעולם שאין בו תחרות.
ספר זה הוא המשך של ספרי ומדריכי השמיטה שיצאו בהוצאת המכון, ספרים אלו מבוססים על ההנחיות שניתנו במהלך השנים על ידי הרבנות הראשית, והם מבטאים את מסורת הפסיקה המקובלת הן ביחס להיתר המכירה, שהונהג במושבות החל משמיטת תרמ"ט, שאותו ביסס מרן הרב קוק זצ"ל משנת תר"ע, ושגם כיום מדינת ישראל פועלת על פי הנהגותיו. והן את הפסיקה המקובלת ביחס לאוצר בית דין, כפי שהנהיג החזון איש זצ"ל.
בהקדמות לספר הבאנו את דבריהם של מו"ר הרב ישראלי זצ"ל ומו"ר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, העוסקים בשאלת שמירת השמיטה במדינת ישראל, הן ביחס לאוצר בית דין והן ביחס להיתר המכירה.
יהי רצון שבזכות עמלה של תורה, החיבור לארץ ישראל ולמצוותיה והשאיפה לפגוש את קדושת הארץ ופירותיה, נזכה לגאולה השלימה, ולהתחייב בשמיטה מן התורה, במהרה בימינו אמן.