שיווק צמחי משתלה | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

פרק מה שיווק צמחי משתלה

א. הבעיה המרכזית בשיווק צמחי משתלה בשמיטה נובעת מן האיסור לסייע לאדם שעושה מלאכות אסורות בשמיטה.^[1]

ב. אין למכור שתילים לאדם שידוע שלא מכר את אדמתו לגוי ושבכוונתו לשתול אותם באיסור בשטח פתוח.^[2]

ג. מותר למכור שתילים בגוש לחקלאי או לגנן מקצועי, אם אומר שברצונו לשתול אותם בחממה או באדמה שנמכרה לגוי.^[3] וכן מותר למכור שתילים בגוש לבעל חנות, אם ייתכן שימכור אותם לאחר השמיטה או לאנשים שישתלו אותם בהיתר, עפ"י היתר המכירה או בתוך מבנה.^[4]

ד. שתילים ללא גוש מותר למכור רק למי שמביא אישור מוסמך על שעומד לשתול אותם בהיתר.^[5]

ה. ככלל, אין למכור עצי פרי בשמיטה, גם אם שתילתם מיועדת להיות בקרקע שנמכרה בהיתר. במקרים מיוחדים יש לשאול שאלת רב.

ו. אין למכור צמחים שמקום גידולם הוא בחצר הבית, כגון שתילי נוי לאדם פרטי ("צמחי שמש מלאה"), עצים בוגרים המיועדים לשתילה בגינה פרטית, וכיו"ב.^[6] ואולם מותר למכור צמחים שהדרך הרגילה לגדל אותם היא בתוך הבית, על גבי משטח מנתק (צלחת וכדומה).

ז. עציצים נקובים, ובהם צמחים שמיועדים לריח או צמחי תבלין, שגדלו במצע שאינו מנותק על פי ההלכה או מחוץ לחממה – יש בהם קדושת שביעית, ואסור למכור אותם. מותר למכור את השיח בהבלעה, אם נקבע שהתשלום הוא תמורת הכלי ומצע הגידול,^[7] ומותר למכור עציצים כאלה גם לבעל חנות שחשוד שימכרם לאחרים ללא הבלעה.^[8]

ח. הובלת עציצים מותרת גם מחוץ למבנה.^[9] בהובלה כזו ראוי לוודא שהעציצים ישארו מנותקים מהקרקע,^[10] ולכן יש להובילם על גבי רכב, ויש להקפיד שהעציצים יהיו תמיד על גבי משטח מנתק,^[11] ולא ישירות על גבי הקרקע. מומלץ להעביר את הצמחים בתנועה רצופה מבלי לעצור,^[12] וכן יש לחפות את העציצים בניילון וכדומה.

הנחיות

משתלה משווקת (לצמחים ביתיים)

ט. יש לתלות בפתח המשתלה במקום גלוי לכול את ההנחיות הבאות:

משתלה זו שומרת שמיטה.
מותר להניח צמחים הנקנים במשתלה זו רק בתוך בית או במרפסת מקורה.
אין לשתול או להניח צמחים הנקנים במשתלה זו בחצר הבית, בגג הבית או במרפסת שאינה מקורה.

משתלה יצרנית (עבור חקלאים וגננים מקצועיים)

י. יש לתלות בפתח המשתלה במקום גלוי לכול את ההנחיות הבאות:

משתלה זו שומרת שמיטה.
מותר לשתול צמחים חשופי שורש הנקנים במשתלה זו רק על ידי גוי, בקרקע שנמכרה בהיתר מכירה.
מותר לשתול צמחים המצויים בגוש אדמה רק על ידי גוי בחממה או בקרקע שנמכרה בהיתר מכירה.

יא. מומלץ להוסיף בחשבונית הניתנת בסוף הקנייה: 'להנחיות ההלכתיות לשתילת צמחים אלו ראה במודעה הנמצאת במשתלה'.

יב. עקירת מרבדי דשא לצורך שיווק מותרת (כגון לגוי),^[13] אך אסור למוכרם לאדם שאין לו אישור שמעיד על שהוא עומד לשתול אותם בהיתר.

[1] עפ"י רמב"ם (פ"ח ה"א). ועי' "שבת הארץ" (שם), ראה פרק מט סע' ז.

[2] הרב קוק (שבת הארץ, פ"ח ה"ו אות ו) על פי תוספתא (שביעית פ"ד ה"ג).

[3] בנד"ד האיסור למכור הוא מדרבנן, מפני שעובר העבירה יכול להשיג שתילים גם במקום אחר: עי' "שבת הארץ" (פ"ח ה"א אות א). במקרה כזה כתב הרב ("שבת הארץ" פ"ח ה"ב אות ה) עפ"י המשנ"ר (פ"ה מ"ו) שתולים להיתר אף בסבירות נמוכה. אך הגר"ש ישראלי הורה שאעפ"כ יש לשאול את הקונה מהי מטרת הקניה. והוסיף שכיום, שהקונה יכול לאמת את דבריו ע"י הצגת אישור על מכירת הקרקע - אין לסמוך על דבריו אלא בשתילה בגוש, שאיסורה קל יותר

[4] הוראת הגר"ש ישראלי . רב האי גאון (ספר המקח שער יב) כתב שמותר למכור כלי עבודה לסוחר שעלול למכור לעוברי עבירה. וטעמו, שיש לתלות בכך שימכור לאנשים העובדים בהיתר. ומסתימת לשון הרמב"ם (פ"ח ה"ב) משמע שאוסר. ועי' "שבת הארץ" (פ"ח ה"ב אות ד).

[5] בצאת השנה (עמ' כח סעי' א). וכך הורה הגר"ש ישראלי .

[6] מפני שהיתר המכירה לא הונהג בגינות נוי פרטיות. ועי' "תחומין" (ז, עמ' 83-87)

[7] על פי שבת הארץ (פ"ו ה"א אות ג/5; פ"ח הי"א אות ב).

[8] עי' שבת הארץ (פ"ח הט"ז אות ב), שסובר שקדושת שביעית בצמחי ריח היא מספק, ויש לתלות שהמוכר בכל זאת ימכור בדרך המותרת.

[9]הגרש"ז אויערבך ("מפרי הארץ" א עמ' 9) מתיר את ההובלה כדין כל פעולה שאיננה למטרה חקלאית. וכ"כ בשו"ת משנת יוסף (ח"ג סי' ג) והוסיף שמן הראוי להחמיר. לביאור דין זה ראה לעיל פרק ד סע' יב. ועי' "שבת הארץ" (פ"א הט"ו אות א).

לדעת החזו"א (סדר השביעית, מובא ב"הליכות שדה" 72 עמ' 7; סי' כב ס"ק א ד"ה ואף) פתיחת החממה אסורה מדין תולדת "זורע", וה"ה לנד"ד. הרה"ג יעקב אריאל העירנו מהמשנה בכלאים (פ"ז מ"ח) בענין המעביר עציץ נקוב בכרם, שאוסר למרות שאין לו כוונה לשתול שם את העציץ.

[10] לדעת הגר"מ אליהו אסור להוביל את הצמחים באוויר מעל הקרקע, גם אם ההובלה נעשית מעל הגובה הרצוי ובתנועה רציפה. וכך נמסר גם בשם הגרי"ש אלישיב (שביעית להלכה ולמעשה עמ' 59 הע' 40).

[11] בצאת השנה (עמ' מח סעי' ז).

[12] עפ"י ירושלמי (חלה פ"ב ה"א) בדעת ר' יהודה; גמ' גיטין (ז ע"ב) כרבא בדיחוי הראשון; דבר אברהם (סי' כה ס"ק ז). וכך הורה הגר"ש ישראלי . ועי' רש"י (פסחים כה ע"א ד"ה המעביר עציץ); רע"ב (כלאים פ"ז מ"ח ד"ה המעביר); מנחת שלמה (עמ' תד).

[13] פעולת העקירה כשלעצמה מותרת, ככל פעולה שנעשית שלא למטרה חקלאית, בשינוי, כאשר המטרה היא לחדש את הדשא, יש לדלל ולא לעקור.