הכנת המטע בשישית | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

פרק לב הכנת המטע בשישית

א. ההצלחה בשמירת השמיטה במטע תלויה במידה רבה בטיב ההכנה בשנה השישית. לכן יש לבצע בהקדם את כל הפעולות שאפשר לעשותן מראש, כדי שלא יהיה צורך לעשותן בשנת השמיטה.

ב. להכנה נכונה לשמיטה יש השלכות על הצלחת הגידול גם לאחר השמיטה.

ג. לכתחילה יש לחתום על טופסי הצטרפות ל'אוצר בית דין' לפני תחילת ביצוע עבודות ההכנה לשמיטה, מפני שאפשר לקבל החזר על הוצאות ההכנה רק אם נחתם חוזה בין 'אוצר בית דין' ובין החקלאי לפני ביצוע הפעולות.

נטיעה והרכבה

ד. יש לתכנן ולבצע את עבודות ההכנה לקראת הנטיעה או ההרכבה בשנה השישית בזמן שבו יתאפשר לטעת או להרכיב את העצים לפני השמיטה. לכן יש לנקות את השטח מן הגידול הקודם, להכין את גדודיות הנטיעה ולפרוס את מערכת ההשקייה לפני השמיטה. אם מדובר בהרכבה – יש גם להסיר ולסלק את נוף המטע הקודם ולהכין חומר ריבוי בכמות מספקת כמה חודשים לפני מועד ההרכבה.

ה. יש כמה זמנים שעד בואם מותר לטעת או להרכיב עצים לפי הצורך. זמנים אלו מיועדים למי שלא מכר את הקרקע. לזמני הנטיעה למי שמוכר שטח בהיתר מכירה, ראה להלן סעיף כב.

זמן הסיום	סוג העץ	סוג העץ	סוג העץ	סוג העץ	סוג העץ
ט"ו באב	עצי פרי גלויי שורש.	עצי פרי שיש חשש שהגוש יתפורר במהלך נטיעתם.	הרכבת עצי פרי על כנות סרק.^[1]
כ"ט באב	עצי פרי בגוש.
ט"ו באלול	עצי סרק גלויי שורש –לכתחילה.	הרכבת עצי פרי על כנות פרי – לכתחילה.
ערב ראש השנה	העתקת עצי פרי עם גוש שמספיק לשבועיים.	שתיל עץ פרי שמצוי בגוש, ויש בכלי נקב^[2] שנעשה לפני כ"ט באב, ומניחים אותו על האדמה.	עצי סרק בגוש.	עצי סרק גלויי שורש – בדיעבד.	הרכבת עצי פרי, כשגובה הכנה מעל 10 ס"מ – בדיעבד.

הדליה

ו. במינים שנדרשת בהם הדליה, כגון אתרוג, פטל ורימון, ואפשר להכין את מערכת ההדליה גם לפני היווצרות הפירות, יש לבצע הדליה מסודרת לפני השמיטה. במינים שבהם ההדליה מתבצעת רק לאחר שהענף נושא פרי, יש להתקין את מערכת ההדליה הבסיסית – כגון עמוד מרכזי באפרסמון – מראש לצורך השמיטה, כדי לבצע רק את הפעולות שנדרשות בשמיטה.

גיזום

ז. יש להשתדל ולהקדים את הגיזום לקיץ ולסתיו של ערב השמיטה.

ח. עצים שיש להם חשש למחלה, כגון חירכון באגסים ומאלסקו בהדרים, יש לגזום אותם היטב לפני השמיטה. אם הגיזום אפשרי רק לאחר תחילת תרדמת העץ, מותר לגזום את הענפים הנגועים גם בשמיטה.

ט. נצרים וסורים: יש לגזום ביסודיות את כל הנצרים והסורים שאין מעוניינים בקיומם. נצרים שמעוניינים לקיימם לצורך החלפת גזע וכדומה, יש לסמן באמצעות צבע או סרט סימון.^[3]

י. גיזום שנועד לעיצוב העץ, כגון גיזום עצים נשירים, יש לבצע בשנה השישית.

יא. אין לגזום עצי זית בשמיטה. לכן יש לגזום את עצי הזית לאחר המסיק בשישית באופן שימנע צורך בגיזום נוסף בשמיטה.

יב. יש לגזום בשנה השישית את כל הגיזומים שמטרתם החדרת אור לעץ, כפי שהדבר נעשה באופן שגרתי בהדרים, למשל: גיזום שדרה, נוף עליון וחלונות, או הרמת 'שמלת העץ', שנועדה למנוע ריקבון.

פעולות שונות

יג. יש לדשן לפני השמיטה בכמות המֵרבית שמתאימה לסוג האדמה, לגידול ולממשק ההשקייה, על פי בדיקות קרקע ועלים, כדי להימנע ככל האפשר מדישון בשמיטה. מומלץ להשתמש בדשנים איטיי תמס או בקומפוסט.

יד. במטעים שבהם מקובל לקלטר או לדסק את השטח לצורך אִוורור או השמדת עשבייה, יש לבצע פעולות אלו ביסודיות בערב השמיטה, כדי שלא יהיה צורך בקִלטור נוסף בשמיטה.

טו. בערב השמיטה יש לטפל בעשבייה טיפול יסודי, כדי לצמצם את הטיפול בה בשמיטה. אפשר לרסס ריסוסים מונעי נביטה בסתיו – 'גול', 'רונסטאר', 'יגואר' וכדומה – ולהפעילם בהשקייה או בירידת הגשמים. יש לטפל ביסודיות בעשבייה רב-שנתית קשה: יבלית, אספרגוס וכדומה.

טז. הנחת קווי מים חדשים: אם רוצים לפרוס קווי מים חדשים בשטח שמיועד לזריעה או לנטיעה, יש לסיים לפרוס אותם לפני השמיטה, כדי שהאדמה תכוסה לפני השמיטה.^[4]

יז. יש לבצע את הפעולות הכרוכות בכיפוף ענפים לפני השמיטה.

הנחיות להיתר מכירה

יח. בשנה השישית ניתן לטעת ולהרכיב עד ערב ראש השנה,^[5] אך רצוי להקדים את הנטיעה עד לט"ו באב, ואז מניין שנות הערלה יתחיל לפני ראש השנה.^[6]

יט. חיגור וכיפוף ענפים יש לבצע לפני ראש השנה. במידת ההכרח מותר לעשות פעולות אלו גם בשמיטה עצמה, אך מומלץ לעשות זאת על ידי גוי, ואם הדבר לא מסתייע, אפשר גם על ידי יהודי.

כ. הדליה, קשירה ותמיכה – מותרות במידת ההכרח. בדרך כלל, ניתן להקדים ולבצע פעולות אלו לפני ראש השנה.

[1] להגדרת כנה בתור נושאת פרי, עי' 'התורה והארץ' (ח"א עמ' 118 ואילך). כנות כגון כנות לימון גס או אפרסק בלדי הן כנות נושאות פרי. כנות שאינן נותנות פרי הן כנות סרק, כגון כנות גפן זכריות; בכנות אלו אין איסור ערלה. יש לציין שהרכבת רוכב נושא פרי על כנת סרק מותרת רק אם שניהם מאותו מין; ראה ירושלמי (כלאים פ"א ה"ד; שם ה"ז); שו"ע (יו"ד סי רצה סעי' ג).

[2] קוטר החור צריך להיות 2 ס"מ לכל הפחות, כפי שמקובל בשתילים בעלי 'חור רבנות'.

[3] יש לתת את הדעת על קיום נצרי רימון, מכיוון שהם יוצרים בעיות רבות במניית שנות ערלה, ובשמיטה יש בעיה לגזום אותם. לכן, מומלץ מאוד להקפיד לגזום אותם לפני השמיטה.

[4] מפני שבשמיטה אין לעשות פעולות שמטרתן הכנה לזריעה.

[5] בצאת השנה (עמ' כח סעי' א והע' 3, עמ' פז סי' א).

[6] לאחר מכירת הקרקע אין לאסור משום מראית העין: עי' כרם ציון (פרק ח סעי' ג; פרק יט, גידולי ציון ס"ק). אך רצוי להימנע מבעיות של ערלה.