עמוד ראשי מערכת השיקולים לבחירת המתווה ההלכתי: אוצר בית דין, היתר מכירה או השבתה
הכנת המטע בשישית טיפול במטעים צעירים הטיפול השוטף במטע דילול הפרי
הטיפול בפרי במטעים ובפרדסים הנחיות קונקרטיות למינים שונים כרם
הכנת גידולי השדה בשנה השישית הטיפול השוטף בגידולי שדה
גידול ירקות לאחר מכירת הקרקע גידול פרחים וצמחי תבלין ללא מכירת הקרקע
גידול פרחים לאחר מכירת הקרקע בשטח פתוח גידול עצי פרי ועצי נוי במשתלות
א. הכנה נאותה של הקרקע לפני השמיטה תמנע את הצורך בפעולות רבות בשמיטה. ברובם המוחלט של המינים די בהכנה רגילה של הקרקע, כפי שהיא נעשית בכל שנה.
ב. עיבודי קרקע: יש להקדים את הקִלטור והדיסוק לערב השמיטה.
ג. טיפול בעשבייה: בערב השמיטה יש לטפל בעשבייה טיפול יסודי, כדי שלא יהיה צורך לעשות כן בשנת השמיטה. מומלץ לרסס במונעי הצצה במידת האפשר (בגידולים שבהם הדבר מתאפשר).
ד. חיטוי הקרקע ייעשה בקיץ השנה השישית.[1]
ה. יש להתקין את מערכות ההדליה במקומות הדרושים לפני השמיטה.
ו. יש לדשן ולזבל בזיבול שופע ככל האפשר; בשוק יש דשנים כימיים איטיי תמס, וזבל אורגני שמתפרק לאט ומספיק לעונה שלמה.
ז. תילול בתפוחי אדמה הוא מלאכה אסורה בשמיטה. יש לבצע אותו מייד לאחר הזריעה, לפני ראש השנה.
ח. יש לתכנת את מחשב ההשקייה והדישון לזמן ארוך ככל האפשר.
ט. לכתחילה, ההתקשרות עם אוצר בית דין לשם שיווק התוצרת בשמיטה צריכה להיות עוד לפני תחילת ההכנות לשמיטה בשנה השישית.
י. ירקות:
יא. זריעת דגנים וקטניות – יש לסיימה כמה חדשים לפני ראש השנה במקומות שבהם נוהג איסור ספיחין, כדי שלא יהיו אסורים באיסור ספיחין.
יב. זריעה של דגנים וקטניות להנבטה ע"י הגשם, באופנים שבהם לא נוהג איסור ספיחין – מותרת עד ערב ראש השנה.[5]
יג. שתילת ירקות גלויי שורש – יש לסיים אותה שלושה ימים לפני ראש השנה, כך שהקליטה תהיה לפני השמיטה.
יד. אין להשקות בשמיטה השקיית הנבטה על מנת להנביט את הצמחים, גם אלו שנזרעו בהיתר.[6]
[1] יש לבצע חיטוי לפי הצורך בשטח: אם יש צורך בחיטוי כימי (כגון 'אדיגן') די לבצעו כמה שבועות לפני השמיטה, ואם יש צורך בחיטוי סולרי (כגון בגידולים בערבה) יש לבצעו זמן רב לפני השמיטה, כדי שהחיטוי יהיה יעיל במידה מֵרבית.
[2] בצאת השנה (עמ' מב ד"ה ירקות); משנת יוסף (ח"ד עמ' טו; שו"ת משנת יוסף ח"א סי' לו); ועי' "שבת הארץ" (פ"ד ה"ג אות ג).
[3] שביעית להלכה ולמעשה (עמ' 14 סעי' יא; עמ' 15 הע' 19). הקדמת השתילה נצרכת כדי שהירקות ייקלטו לפני ראש השנה, אך בדיעבד אין באיחור השתילה איסור ספיחין; עי' שו"ת ישועת משה (זרעים סי' ה אות ג-ד); שו"ת משנת יוסף (ח"א סי' ט אות ד).
[4] בשתילה בגוש אין צורך בקליטה, ראה לעיל פרק ו סע' יא.
[5] לענין איסור קליטה בשמיטה, כתב הגרא"ד רוזנטל (כרם ציון פרק א, גידולי ציון ס"ק י) שאינו אלא בזמן שתהליך הקליטה מתחיל כתוצאה ישירה ממעשה האדם
[6] השקאה זו היא "אברויי", ואסורה משום תולדת זורע.