גידול פרחים וצמחי תבלין ללא מכירת הקרקע | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

פרק מב גידול פרחים וצמחי תבלין ללא מכירת הקרקע

יסודות ההלכה

א. בפקעות הפרחים אין קדושת שביעית.

ב. גידול פרחים בשמיטה דומה לגידול ירקות, ויש להבחין בין שלוש דרכים לגידול הפרחים:

גידול בשטח פתוח, כגון: כלניות, נרקיסים וסייפנים.
גידול בחממה או בבית רשת, כגון: ליזיאנטוס, גִפסנית ורוסקוס.
גידול במצע מנותק בחממה, כגון ורדים.

גידול בשטח פתוח

ג. יש זמנים שעד בואם אפשר לשתול או לזרוע פרחים לפי סוגי הצמחים:

זמן הסיום	סוג הצמח	סוג הצמח	סוג הצמח
ט"ו באלול	שיחי פרחים רב שנתיים ומעוצים – לכתחילה
כ"ו באלול	פרחים חד שנתיים חשופי שורש שאינם מיועדים לריח – לכתחילה	פרחים חד שנתיים שמיועדים לריח
ערב ראש השנה	פרחים חד שנתיים חשופי שורש שאינם מיועדים לריח – בדיעבד	כל מיני הצמחים הנתונים בגוש	שיחי פרחים רב שנתיים ומעוצים – בדיעבד

ד. זריעת פרחים חד שנתיים שמיועדים לריח תהיה בזמן שבו יספיקו הזרעים לנבוט מעל פני הקרקע לפני ראש השנה.

ה. פקעות ובצלים של פרחים שאינם מיועדים לריח – מותר לשותלם שתילה מוקדמת בקרקע יבשה ולהמתין לנביטתם על ידי הגשמים בשמיטה.^[1] השקייה בשמיטה שמכוּונת להנבטת פקעות אלה – אסורה.^[2]

טיפול בפרחים בשטח פתוח

ו. כאמור לעיל בפרק ט מותר לעשות עבור התוצרת החקלאית פעולות שבלעדיהן תהיה פחיתה ניכרת בכמות היבול ובאיכותו ביחס לממוצע בשנה רגילה.

אפשר לעשות את הפעולות האלה:

השקייה ודישון רק בכמות ההכרחית. עדיף להפעיל את המערכות באמצעות מחשב ולדשן בדשנים איטיי תמס.
פעולות הגנה, כגון: ריסוס נגד מחלות ומזיקים או כיסוי ברשת נגד ברד.
הדליה.^[3]
שימוש בתאורת לילה.

ז. יש להימנע מקיטום להגדלת הפקעת.

ח. מותר להוציא את הפקעות לאחר הגידול, אם באופן ההוצאה אין משום הכנת השטח לשתילה מחודשת.

ט. לאחר ההוצאה מותר להעניק לפקעות את כל הטיפולים הרגילים כדי לשומרן לעונת הגידול הבאה.

י. מותר להכניס פקעות להמרצה בסוף השמיטה, כדי לשותלן לאחר השמיטה.^[4]

יא. בפרחים שיש בהם קדושת שביעית יש לשמור לאחר המיון על קדושת הפרחים שאינם משוּוקים ולהניחם במקום שבו ייפסלו מאליהם, ורק לאחר מכן לזורקם לפח בתוך שקיות.

יב. גיזום:

יש לבצע גיזום של כל הענפים המיותרים לפני ראש השנה של השנה השביעית.
גיזום לצורך יצירת ענפים חדשים – אסור.
מותר לקטוף את הפרחים באופן שבו הקטיף ישמש גם כגיזום.
מותר לסלק ענפים נגועים שעלולים לגרום נזק נוסף לצמח.
מותר להסיר ענפים מיותרים בגיזום עד בסיס הענף.
כשהענפונים החדשים מופיעים (פריצות), מותר לדלל אותם ביד.
מותר להסיר ענפים מיותרים בגיזום במסור, אם לא נעשה גיזום מדויק של כל ענף אלא גיזום כללי של שורה שלמה ובגובה אחיד לכל השיחים.
אם ענף החל לייצר פקעים באחד מצדדיו, מותר לקטום את הענף המרכזי ביד.
אסור לבצע קיטום ליצירת ענפי 'ספריי' או לסיעוף.
מותר לקטום קיטום כימי על ידי קוטל עשבים ליצירת ענפי 'ספריי', וכן מותר השימוש בחומר מננס (מעכב צמיחה).
קיטום של קודקודים שנפגעו מכל סיבה שהיא – אסור. מותר השימוש בחומר מננס למניעת המשך צימוח.

גידול בחממה (בגידול בקרקע)

יג. לפעולות המותרות והאסורות בחממה ראה לעיל פרק יב.

יד. זריעה ושתילה של פקעות, בצלים ושתילים גלויי שורש – אסורות.^[5]

טו. שתילת צמחים הנתונים בגוש (כגון 'חישתיל') – מותרת בחממה על ידי גוי.^[6] את התיחוח יש לעשות לפני ראש השנה של השנה השביעית.

טז. קיטום (הקצרה) של ענפים (כגון קיטום ורדים) וגיזום הגזע (כגון בגִפסנית) – מותרים רק על ידי גוי.^[7]

יז. טיפול שוטף בגידולים כפי שהובא לעיל בפרק מ – מותר.

גידול במצע מנותק בחממה

יח. במצע מנותק בחממה לא נוהגים דיני שביעית, וכל המלאכות מותרות שם ללא הגבלה. להגדרת מצע מנותק ראה לעיל פרק יב.

שיווק התוצרת

יט. פרחים שאינם מיועדים לריח ופרחים שגדלים במצע מנותק בחממה – מותר לשווקם ולייצאם לחוץ לארץ כרגיל.

כ. פרחים המיועדים לריח שיש בהם קדושת שביעית וצמחי תבלין – מותר לשווקם רק באמצעות 'אוצר בית דין'.^[8]

כא. בשעת הדחק מותר למכור פרחים אלו בהבלעה: לארוז אותם עם תוצרת שאין בה קדושת שביעית ולהוסיף מדבקה לפיה התשלום הוא רק תמורת התוצרת שאין בה קדושת שביעית ותמורת הוצאות האריזה וההובלה.^[9] בדרך זו מותר גם לשווק באמצעות חנויות שאינן מקפידות למכור לצרכנים בהבלעה.^[10]

כב. אסור לייצא פרחים וצמחי תבלין שיש בהם קדושת שביעית. בשעת הדחק אפשר להשתמש בדרכים שנתבארו בפרק טז סע' לב.

[1] יש שלושה טעמים להקל בשתילה כזו: אפשר לסמוך על הפוסקים שסוברים שאין איסור קליטה בשמיטה; נטיעת עצי סרק אסורה מדרבנן בלבד; ויש פוסקים שסוברים שאם השתילה באדמה יבשה, והנביטה בשלב מאוחר יותר, אז אין קשר ישיר בין מעשה האדם ובין תוצאתו.

[2] השקייה זו גורמת להצמחה, ואי אפשר להגדירה בתור 'אוקמי'.

[3] פעולה זו לא נועדה להשפיע על הצמיחה, והיא איננה אלא הגנה על הפרח כדי שלא יתכופף וייפסל לשיווק. לכן, יש מקום לומר שהיא מותרת מעיקר הדין. ראה לעיל פרק ט סעיף ד.

[4] המרצה זו מתבצעת כשהפקעות נמצאות בתוך ארגזים ובבית, ואופי הפעולה שלה הוא רק הכנה לזריעה ולא זריעה, ולכן אפשר להקל בעשייתה.

[5] בפעולה זו יש חשש איסור תורה. ראה לעיל פרק ו סע' יא, עם זאת, יש מקום להקל לעשותה על ידי גוי. ועי' שבת הארץ (קונטרס אחרון סי' ג).

[6] שתילה בגוש אסורה מדרבנן, ויש אומרים שהיא אסורה מן התורה; ראה לעיל פרק ו סעיף יא 2, אך אם מדובר בצמחי סרק, יש מקום להקל ולשתול גם על ידי ישראל.

[7] גם בפעולה זו יש חשש לזמירה שנאסרה מן התורה. ובוורדים יש להחמיר יותר, מכיוון שהם נחשבים 'אילן' ולא 'ירק'.

[8] ראה לעיל פרק ב, בהנחיות ל'אוצר בית דין'.

[9] שבת הארץ (פ"ו ה"א אות ג/5; פ"ח הי"א אות ב).

[10] מכיוון שקדושת שביעית בפרחים שמיועדים לריח אינה אלא קדושה מספק, אין איסור למסור אותם למי שיכול לסחור בהם, מכיוון שאפשר להסתמך על הפוסקים שסוברים שאין בהם קדושת שביעית. לכן, ייתכן גם שמותר למכור אותם בסיטונאות בהבלעה עם חומרי האריזה, גם אם ידוע שהסיטונאי ימכור רק אותם.