עמוד ראשי משק בעלי חיים הנחיות לעובדים זרים במשק ובבית
שמירת אדמות מוברות, הגנה מפני נזקי מזג האוויר
חלקות מחקר, הדרכת חקלאים, שותפות, משא ומתן עם מי שאינו שומר שמיטה, חקלאות אורגנית
א. להיתר מכירה: במזון לבעלי חיים שגדל בשטח שנמכר בהיתר מכירה אין קדושת שביעית, ומותר להשתמש בו כבכל שנה, וכן לסחור בו.
ב. לשליחי אוצר בית דין: במזון שיש בו קדושת שביעית אין לסחור, ויש להשתדל שבעלי החיים ינצלו אותו במידה המֵרבית.
ג. מרכז מזון שמשווק מזון לבעלי חיים, ויש ברשותו מזון שקדוש בקדושת שביעית, עליו להיות שליח של בית הדין על מנת לחלק מזון זה.
ד. מותר להכניס לרפת או לדיר קש שקדוש בקדושת שביעית על מנת בעלי החיים ירבצו עליו.[1]
ה. מותר לרסס עשבים שוטים במרעה על מנת למנוע הרעלה (כגון כלך), ועדיף לרססם מלנכשם ביד.
ו. מותר להוציא בעלי חיים למרעה ולגדר עבורם את השטח הנחוץ.[2]
ז. אסור לזרוע צמחים שונים כדי לעבות את המרעה.
ח. אין להשקות את שטח המרעה כדי להצמיח זרעים שלא נבטו, אך מותר להשקותו על מנת לשפר את הצימוח של העשבייה.
ט. בשטחי שלחין אסור לשפוך זבל אורגני, גם אם אין מפזרים אותו.[3] בשטחי בעל מותר לשפוך זבל אורגני בערֵמות רק מאמצע החורף ומבלי לפזר אותן כלל בשטח.[4] בשעת הדחק אפשר להקל להוציא זבל אורגני גם לפני כן.[5]
י. מותר להוציא זבל לערמות מיוחדות שעושים מהן דשונת (קומפוסט) ולבצע את כל הפעולות שקשורות לקומפוסטציה של הזבל.[6]
יא. מותר להוציא מִמט"ש (מתקן טיהור שפכים) את הבוּצה לצורך שימוש חקלאי ולערום אותה בערמות ייעודיות, אך אין לפזר את הבוּצה על קרקע.
[1] שביעית כהלכתה (פרק מ בשם הגרש"ז אויערבאך).
[2] למרות שאין לדיֵר בעלי חיים בשמיטה, מכיוון שכיום לא מזבלים כך שדות, אין מניעה לגדר סביבם.
[3] על פי רמב"ם (פ"ב ה"א). ועי' ר"ש (משנה פ"ג מ"א); שבת הארץ (פ"ב ה"א אות ג-ה).
[4] על פי רמב"ם (פ"ב ה"א); חזו"א (סי' יח ס"ק ז). ועי' שבת הארץ (שם, אות ג-ה).
[5] כרם ציון (פרק ח סעי' ג; פרק יט, גידולי ציון ס"ק ד).
[6] על פי שבת הארץ (פ"ב ה"ג אות א עמ' 289).