הכנות לשנה השמינית

עמוד ראשי  משק בעלי חיים  הנחיות לעובדים זרים במשק ובבית 

שמירת אדמות מוברות, הגנה מפני נזקי מזג האוויר  

חלקות מחקר, הדרכת חקלאים, שותפות, משא ומתן עם מי שאינו שומר שמיטה, חקלאות אורגנית

הכנות לשנה השמינית

פרק נ הכנות לשנה השמינית

יסודות ההלכה

א. פעולות שנעשות בקרקע להכנה לעיבוד בשנה השמינית, כגון: זיבול, סיקול, ניקוי השטח ועקירת מטעים ופרדסים שאינם מניבים לצורך נטיעה או זריעה חדשה – אסורות מדרבנן.[1]

ב. פעולות שנעשות לשמירת הקרקע מנזק[2] או פעולות שאינן אלא הכנה לפעולה חקלאית[3]– מותרות, אם הן אינן מוגדרות בתור 'חרישה'.[4]

 

מלאכות לצורך הקרקע

ג. אסור ליישר קרקע לצורך הכשרתה לעיבוד לשנה השמינית.[5]

ד. אין להכין בורות[6] וגדודיות לנטיעה בשנה השמינית.

ה. חיטוי קרקע כימי אסור,[7] אלא אם כן הוא הכרחי למניעת נזק שלא יתאפשר לתקנו אחר כך.

ו. חיטוי קרקע תרמי שכרוך בתיחוח הקרקע אסור גם למניעת נזק.[8] על ההכנות בחממה, ראה בפרק כז.

ז. אין להעמיד בשטחי שלחין מֵכלים שמכילים דשן כימי, אם דישון השטח איננו נצרך לגידולים בשמיטה.[9]

ח. אסור לזרוע בימים האחרונים של השמיטה, אף שהנביטה והקליטה יהיו בשנה השמינית.[10]

 

קניית זרעים ושתילים

ט. לאחר השמיטה אין לקנות שתילי עצים ממשתלה שהכינה אותם בדרכים אסורות,[11] דהיינו שתילים שלא גדלו במצע מנותק בתוך מבנה או ללא הסתמכות על היתר המכירה, והוא הדין לשתילי ירקות שהוכנו באופן האסור.[12] מי שקנה בטעות שתילים וזרעים כאלה, יפעל לפי ההנחיות הבאות:

שתילים

  1. שתילי ירקות שהוכנו באיסור והחלק שאוכלים בהם כבר קיים – כגון שתילי חסה – אסורים משום ספיחין, ואין לשותלם.[13]
  2. שתילי ירקות שהחלק שאוכלים בהם עדיין אינו קיים – כגון שתילי עגבניות – אין איסור להשתמש בהם, ומותר לשותלם.
  3. שתילי עצים שהוכנו באיסור – חייבים לעוקרם, ואין לנטוע אותם.[14]

זרעים

  1. זרעים שאינם ראויים לאכילה – אין בהם איסור ספיחין, ולכן מותר לזורעם.[15]
  2. זרעים שראויים לאכילה – יש בהם קדושת שביעית ואיסור ספיחין, ואין לזורעם.[16]
  3. אם הזרעים חוטאו בחיטוי שפוגם אותם עד שאינם ראויים לאכילה – מותר לזורעם בדיעבד, אך לכתחילה אסור לזורעם.[17]

י. חקלאי שאינו סומך על היתר המכירה יכול לקנות שתילים לאחר השמיטה ממי שהכין אותם במשתלה שהסתמכה על ההיתר.[18]

 

 

 

[1] רמב"ם (פ"א הי"ג-הט"ז).

[2] רמב"ם (פ"א ה"י). ועי' שבת הארץ (שם אות ב/7).

[3] חזו"א (סי' יז ס"ק כ ד"ה מ"ק). ועי' שבת הארץ (פ"א ה"ה אות כז/7).

[4] ראה לעיל פרק ה.

[5] רמב"ם פ"ב הי"א; חזו"א (סי' כז ס"ק ה). ועי' שבת הארץ (פ"ב הי"א אות א-ב). איסור זה אוסר גם לבנות טרסות לצורך זריעה.

[6] עי' רמב"ם (פ"א ה"ד ורדב"ז שם); אגלי טל (חורש ס"ק ב).

[7] מדין תולדת חרישה.

[8] תיחוח הוא חרישה גמורה.

[9] העמדה זו מכינה לשנה השמינית.

[10] מנחת חינוך (מצוה רחצ ס"ק טו).

[11] עץ שניטע בשמיטה באיסור - מצוה לעקרו: עי' רמב"ם (פ"א הי"ב); שבת הארץ (אות ב). וקל וחומר שאסור לנטוע אותו, אך בדיעבד - פירותיו מותרים; ראה ירושלמי (פ"ב ה"ד וה"ה); שבת הארץ (שם אות ד).

[12] ראה לעיל פרק מט, על דין קנייה מחשוד על השביעית, שאין קונים ממנו דבר שיש בו זיקת שביעית; עי' רמב"ם (פ"ח הי"ד); שבת הארץ (אות א).

[13] ועי' רמב"ם (פ"ד ה"ז); שבת הארץ (אות ב).

[14] עי' רמב"ם (פ"א הי"ב). ובדיעבד, עי' שבת הארץ (שם אות ד).

[15] חזו"א (סי' כז ס"ק ב ד"ה ובחזו"א). וכך הורה הגר"מ אליהו .

[16] חזו"א (סי' ט ס"ק ד; סי' כז ס"ק ב); הגרצ"פ פרנק (כרם ציון, פרק יא, גאון צבי ס"ק ו); תורת השמיטה (סי' יג ס"ק לה). ועי' שבת הארץ (פ"ה ה"ג אות ו והע' 54-52). הדברים אמורים גם על זרעים שגדלו בהיתר על ידי חקלאי שזרע לפני השמיטה ולא מכר את הקרקע: גם בהם יש קדושת שביעית, ואסור לזרוע אותם.

[17] שו"ת משנת יוסף (ח"ב סי' לו).

[18] מכיוון שמי שסומך על היתר המכירה יש לו על מי לסמוך, אין איסור לקנות ממנו שתילים וזרעים. עי' כרם ציון (פרק יא, הגרצ"פ פרנק- גאון צבי ס"ק ו); שבת הארץ (פ"ח הי"ד אות ז).

toraland whatsapp