עמוד ראשי הטיפול בגינת הנוי הפרטית עציצים בבית ובגן הנוי קניית פרחים ועציצים
א. בקניית פרחים ועציצי נוי בשמיטה על הצרכן לברר היטב אם נעשו בצמחים אלו מלאכות האסורות בשמיטה, כגון זריעתם או שתילתם באיסור.
ב. אין לרכוש פרחים ממי שמגדל אותם באיסור,[1] ויש לרכוש פרחים רק ממי שמציג ראיה לכך שגידול פרחים אלו נעשה בהיתר, תחת פיקוח הלכתי או על פי היתר המכירה.
ג. לכתחילה יש להקפיד על כך גם בקנייה ממי שקנה מהמגדל, כגון בחנות פרחים, כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה.[2]
ד. כאשר קונים עציצים וצמחי בית, וכן כאשר קונים צמחי גינה בשנה השמינית – יש לוודא שצמחים אלו נשתלו בהיתר. לכן לכתחילה יש לוודא שהמשתלה מגדלת את הצמחים בחממות ובמצע מנותק או שקרקע המשתלה נמכרה לגוי (עפ"י היתר המכירה).[3]
ה. עציצים שבהם צמחים ריחניים (היינו שמגדלים אותם לשם ריח), וגדלו במצע שאיננו מנותק – נוהגת בהם קדושת שביעית. אם שתילים אלו לא נשתלו בשמיטה באיסור – יש בהם איסור סחורה, ומותר לקנות אותם בהבלעה- לקנות צמח נוסף, שאין בו קדושת שביעית, ולשלם על שניהם ביחד.
ו. מותר להעביר עציצים ממקום למקום, גם כאשר הם נקובים, ואפילו מעל לקרקע.[4] ויש מחמירים להעביר אותם כאשר הם מונחים על משטח המנתק בינם לבין הקרקע או כשהם עטופים בניילון וכדומה.[5]
ז. ברובם הגדול של הפרחים המצויים בשוק כיום אין קדושת שביעית ואין איסור ספיחין, מכיוון שאינם מיועדים לריח אלא לנוי בלבד. לכן אין איסור להשתמש בהם ואין בהם איסור סחורה,[6] אך כאמור יש בהם איסור מלאכה (לדינים אלו ראה בפרקים המתאימים).
ח. בפרחים המגדלים אותם לריח יש הסוברים שיש קדושת שביעית, ויש בהם איסור סחורה, אך ניתן להקל בהם באיסור ספיחין.[7]
ט. צמחי בית הגדלים בעציצים – אין בהם קדושת שביעית ולא איסור ספיחין.[8]
[1] עפ"י רמב"ם (פ"ח הי"ד). וראה לענין איסור סחורה פרק ט סעיף ד.
[2] פרחים נחשבים "דבר שיש בו זיקת שביעית", ולכן אסור לקנותם מאדם החשוד על השביעית: עי' שבת הארץ (פ"ח הי"ד אות א).
[3] הראשונים נחלקו בטעם חיוב העקירה של עץ פרי שניטע בזמן האיסור בערב שביעית: בדעות השונות עיין שבת הארץ (פ"ג הי"א אות א הע' 6-8, אות ב והע' 14).
[4] כך פסק הגרש"ז אויערבך (קובץ "מפרי הארץ" א, עמ' 9), כיון שמינכר שאינו מתכוון לעבודה, ודינו ככל פעולה למטרה שאיננה חקלאית: עי' שבת הארץ (פ"א הט"ו אות א, הי"ח אות ג, ה"כ אות ג/3); מנחת שלמה (סי' מא אות ג).
[5] 'בצאת השנה' (עמ' מח סעי' ב סעי' ז והע' 21-19). וכך הורה הגר"מ אליהו.
[6] איסור סחורה הוא רק בפירות שיש בהם קדושת שביעית: רמב"ם (פ"ו ה"א), יש לציין כי על פי בדיקות שערך האגרונום יחיאל שטיינמיץ רובם המוחלט של הפרחים הקיימים כיום, (תשע"ה) מיועדים בעיקרם לנוי, ולא לריח כלל, משמעות הדבר היא שבפרחים אלו אין קדושת שביעית.
[7] ניתן להקל משום שאיסור ספיחין הוא רק במה שראוי למאכל אדם.
[8] אין בהם איסור ספיחין, מפני שאלו צמחים רב-שנתיים, ואין בהם קדושת שביעית מפני שאינם עומדים למאכל או לריח וכדומה.