הטיפול בעשביה לטובת הצמחים שסביבה נחשב כמלאכה חקלאית שאסורה בשמיטה.
הטיפול בעשביה מותר רק באחד מהמקרים הבאים:
- אם ישנו חשש לגרימת נזק בלתי הפיך לצמחים הסובבים אותם (לאוקמי).
- לצורך מניעת מזיקים (כגון: נחשים וכדו').
- לצורך פינוי מעבר או נוי המקום.
במקרים אלו מותר להשמיד את העשבים על פי סדר העדיפויות דלהלן:
- הטוב ביותר לטפל בעשבים באמצעות ריסוס, מפני שמדובר במעשה עקיף כעין 'גרמא'. במקרה של עשביה הסמוכה לצמחים שמעוניינים בקיומם, אפשר למרוח באופן פרטני באמצעות מברשת על העשבייה.
- קציצת העשבים מותרת, כגון: על ידי חרמש, או מזמרה. הדבר מותר גם בגובה נמוך בצמוד לקרקע.
- עקירת העשבים מן השורש בעייתית, מפני שהדבר מהפך את הקרקע ומפנה מקום לזריעה (איסור חורש). דבר זה יהיה מותר רק במקום שאינו מיועד לזריעה באופן מובהק. להלן כמה דוגמאות:
- עשביה הגדלה בין צמחיה צפופה (כגון: בין פרחים, או במדשאה).
- עשביה המציצה בין הרצפות או לבני אקרשטיין.
- עשביה המציצה מדשא סינטטי או משטח מחופה ביריעות, בטוף, או בחלוקי נחל.
להורדת דף ההנחיות
