בדברי התורה נאסרו ארבע מלאכות - זריעה, זמירה, קצירה ובצירה.
ישנן עוד שתי מלאכות שיתכן ונאסרו אף הן מהתורה
בפרשיית השמיטה נאסרה עשייתן של ארבע מלאכות: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, כפי הנאמר: 'וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.[1]
ניתן לסווג את ארבעת המלאכות לשתי קטגוריות - איסור הצמחת היבול המתבטא באיסורים זריעה וזמירה. איסור איסוף היבול המתבטא באיסורים קצירה ובצירה.
ישנן עוד שתי מלאכות, חרישה[2] ונטיעה,[3] שחכמים הסתפקו בתוקפן, ויתכן שאף הן נאסרו מהתורה.
[1] ויקרא (כה, ד-ה).
[2] ראו ערך 'חרישה בשמיטה' - https://www.toraland.org.il/88611
[3] ראו ערך 'נטיעה בשמיטה' - https://www.toraland.org.il/89368