עמוד ראשי מערכת השיקולים לבחירת המתווה ההלכתי: אוצר בית דין, היתר מכירה או השבתה
הכנת המטע בשישית טיפול במטעים צעירים הטיפול השוטף במטע דילול הפרי
הטיפול בפרי במטעים ובפרדסים הנחיות קונקרטיות למינים שונים כרם
הכנת גידולי השדה בשנה השישית הטיפול השוטף בגידולי שדה
גידול ירקות לאחר מכירת הקרקע גידול פרחים וצמחי תבלין ללא מכירת הקרקע
גידול פרחים לאחר מכירת הקרקע בשטח פתוח גידול עצי פרי ועצי נוי במשתלות
בדרך כלל אין צורך למכור שטח של מטע צעיר בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו בהיתר מכירה, מכיוון שאפשר לעשות בו את הפעולות הנדרשות בשנה השישית או לדחותן לשנה השמינית, וכן אין יבול שיש צורך לשווקו.
עם זאת, ישנם טיפולים שגרתיים הנחוצים להחזקת המטע על מנת שהעצים יניבו כראוי בכל שנות גידולם, וללא טיפול נכון המטע כולו יכול לאבד מערכו הכלכלי.[1]
א. יש לבצע בערב השמיטה את כל הפעולות האפשריות, כגון הדליות, סיוד גזעים ונטיעת עצים להגנה מפני רוח.
ב. בשמיטה מותר לעשות פעולות שנדרשות לשמירה על העצים, ובהן:
ג. עיצוב העץ: אין לבצע קיטומים או קשירות לצורך עיצוב העץ,[6] אך אם ההימנעות תגרום לנזק ארוך טווח, מותר לבצען
ד. יש להימנע מגיזום לעיצוב העץ, אם דחייתו תגרום רק לעיכוב הצמיחה.[7] ואולם אם ההימנעות מהגיזום תגרום נזק שקשה לתקנו – ניתן לגזום בשמיטה על פי סדר העדיפויות שצוין בפרק ז'- 'זמירה'.[8]
ה. הקצרת ענפים לשם פריצת ענפי פרי חדשים – אסורה.[9]
ו. טיפול בסורים ונצרים שיוצאים מן הכנה או מן השורשים מותר על פי סדר העדיפויות הזה:[10]
ז. מותר להסיר פרחי ערלה כשיש חשש שללא הסרה זו תידחה כניסת המטע לניבה באופן ניכר או שכמות היבול השנים הבאות תתמעט מאוד.[11]
ח. הסרת פירות בעצי ערלה כדי שלא ינצלו את כח העץ- אסורה.[12] אם יש חשש שאנשים ייכשלו באכילת פירות ערלה, יש לתלות שלט שמתריע על כך. אם התלייה איננה מעשית, מותר להוריד פרחים, וגם פירות.[13] אין קדושת שביעית בפירות ערלה.[14]
ט. לכתחילה מותר לדשן רק בכמות המזערית שהכרחית לקיום הנטיעות, אך אם ללא דישון זה תידחה כניסת המטע לניבה זמן רב או שיבול השנים הבאות יתמעט מאוד, מותר לדשן בכמות גדולה מן הכמות שדרושה לקיום העץ.
י. אם לא התאפשר להדלות את העץ לפני השמיטה, וגם לאחר השמיטה לא תתאפשר ההדליה או שבלעדיה ייגרם נזק ממשי לכל אורך חיי העץ, מותר להדלות בשמיטה לפי אופן ההדליה הנחוץ ולפי התייעצות עם מדריך ירא שמיים.
יא. שתיל שיש צורך לסמוך אותו, וללא סמיכה זו יש חשש שהוא יישבר או לא יתפתח היטב, מותר לסמוך אותו.[15]
יב. מותר להקים גדר למטע או לשתיל מפני בעלי חיים.
יג. אין לזרוע בין השורות צמחים מונעי סחף.[16]
יד. אין לקלטר או לדסקס את האדמה.
טו. מותר לגדר הן את המטע הן את השתיל בפני בעלי חיים.
טז. מותר לבצע את הפעולות שנדרשות להגנה על ההרכבה: חיטוי מקום ההרכבה, חבישת מקום ההרכבה וכיסויה בשקיות פלסטיק או נייר,[17] הצבת חוטי ברזל שיספקו לציפורים מקום נחיתה חלופי, וכיוצא באלו.
יז. דילול עצים בשמיטה – אסור,[18] ויש לבצעו לפני השמיטה או אחריה.
יח. מותר לכסות את המטעים ברשתות שונות.[19]
[1] הגר"נ קרליץ הורה, שכל פעולה שבלעדיה ייפגע רוב יבול אחת השנים הבאות בכמות או באיכות - מוגדר כ"אוקמי אילנא", ומותר לדעת החזו"א (סי' כא ס"ק יד).
והרה"ג יעקב אריאל הורה שניתן לסמוך גם על המקילים בהפסד של ששית מיבול אחת מהשנים הבאות.
אמנם לדעת הרב קוק ("שבת הארץ" פ"א ה"ה אות ח, יא, יב, יג, טו, פ"ג ה"ט אות ו, ועי' פ"א ה"ה אות טז, כז/ 6). וכך הורה הגר"ש ישראלי, מותר במטע צעיר לעשות רק פעולות לשמירת הקיים.
[2] ראה פרק לד.
[3] על פי שבת הארץ (פ"א ה"ה אות טו).
[4] עי' שבת הארץ (פ"א ה"ה אות יא; שם הכ"ב אות ג).
[5] מכיון שבשמיטה לא מבצעים גיזום חזק, אין בעיה של חשיפה פתאומית לשמש שעלולה לגרום נזק משמעותי לעץ הקיים. הצורך בסיוד הוא למנוע הפרעה להתפתחותו התקינה של העץ. ובמקרה זה הוא אסור, כמו "כריכה" ו"עשיית בתים": עי' "שבת הארץ" (פ"א ה"ה אות יא, טו). במקרה ונוצר צורך יחודי כגון הגעה של מזיקים למטע, ניתן לעשותה מדין 'אוקמי אילנא'.
[6] פעולות אלו נצרכות כדי שהעץ יצמח למעלה: גיזומים וקיטומים אסורים משום צימוח, וקשירה אסורה מדין כריכת אילנות; ראה שבת הארץ (פ"א ה"ה אות יא).
[7] הלכות שביעית (סי' א, כסא דוד ס"ק ס). וכן משמע בתורת השמיטה (סי' ג, ציונים ס"ק כז).
[8] עפ"י "הליכות שדה" (מס' 43 עמ' 20).
[9] פעולה זו דומה לזמירה ראה לעיל פרק ז סע' א- ב, דיון בשאלה האם פעולה זו אסורה מדרבנן או מן התורה.
[10] בנוגע לסורים שיוצאים מן הכנה, ראה בצאת השנה (עמ' לא סעי' ו; עמ' לח סעי' ב). הרב קוק (שבת הארץ פ"א ה"ה אות יב) התיר למעשה גיזום 'לאוקמי'. ועי' שבת הארץ (פ"א ה"ה אות כג).
[11] הסרת פרחים אסורה מדרבנן ומותרת כשמדובר ב'אוקמי אילנא'. לדעה המקֵלה, 'אוקמי אילנא' נאמר גם על הפירות שעתידים לצמוח; לפי הגר"נ קרליץ בדעת החזו"א (סי' כא ס"ק יד) אפשר להקל, וכן דעת הגר"י אריאל.
[12] לדעת הגר"ש ישראלי והגר"נ קרליץ, יש בזה איסור מן התורה, משום "בצירה לעבודת האילן". ראה לעיל פרק ח סע' ה, ועי' "שבת הארץ" (פ"ד הכ"ב אות ג) דעת הסוברים שאיסור זה נאמר גם בפירות שאין בהם קדושת שביעית. ועי' שו"ת משנת יוסף (ח"ג סי' כה-כו).
לדעת הגרש"ז אויערבך (מעדנ"א סי' ג פרק ב ס"ק ח) איסור "בצירה לעבודת האילן" נאמר רק בפירות שיש בהם קדושת שביעית, ולכן כתב שאיסור זה נאמר רק בעצים שכבר עברו את שנות הערלה
[13] כדין כל מלאכה למטרה שאיננה חקלאית, שלא נאסרה; ראה לעיל פרק ד סע' יב, ועי' בצאת השנה (עמ' נג הע' 1) שם נאמר שאין איסור הפסד בפירות ערלה. וכך הורה הגר"מ אליהו . אמנם לדעת מדברי הרב קוק ("שבת הארץ" פ"א ה"ה אות ח, יא, יב, יג, טו, פ"ג ה"ט אות ו, ועי' פ"א ה"ה אות טז, כז/ 6). וכך הורה הגר"ש ישראלי. מותר במטע צעיר לעשות רק פעולות לשמירת הקיים.
[14] בצאת השנה (עמ' נג סע' א).
[15] הרב קוק (שבה"א פ"א ה"ה אות יג) ולדעתו הפיסוג שנאסר הוא רק אם העץ יכול לעמוד בפני עצמו.
[16] למרות שאין צורך מעשי ביבול שגדל, מדובר באיסור מן התורה, שכן הזריעה נאסרה מן התורה.
[17] עפ"י "שבת הארץ" (פ"א ה"ה אות טו).
[18] רמב"ם (פ"א הי"ח). ועי' שבת הארץ (שם אות ג).
[19] מכיוון שהצורך בכיסוי הוא למנוע נחיתת מזיקים ולמנוע אידוי מן הקרקע, הוא נחשב גם פעולת 'לאוקמי' וגם פעולת 'לאברויי', ואפשר להתירן לדעת הרב קוק ; ראה שבת הארץ (פ"א ה"ה אות כז/2).