עמוד ראשי מערכת השיקולים לבחירת המתווה ההלכתי: אוצר בית דין, היתר מכירה או השבתה
הכנת המטע בשישית טיפול במטעים צעירים הטיפול השוטף במטע דילול הפרי
הטיפול בפרי במטעים ובפרדסים הנחיות קונקרטיות למינים שונים כרם
הכנת גידולי השדה בשנה השישית הטיפול השוטף בגידולי שדה
גידול ירקות לאחר מכירת הקרקע גידול פרחים וצמחי תבלין ללא מכירת הקרקע
גידול פרחים לאחר מכירת הקרקע בשטח פתוח גידול עצי פרי ועצי נוי במשתלות
א. בגידולים חד שנתיים לא נעשים טיפולים לצורך גידול הצמח בשנים הבאות, אלא רק לצורך היבול שיגדל השנה. מכיוון שהזריעה או השתילה נעשות לפני השמיטה, אפשר לסמוך על הדעות המקילות בנוגע לטיפול בפירות (ראה לעיל פרק ט סעיפים ד- ו).
ב. קדושת שביעית נוהגת, מספק, בגידולים בתוך בית,[1] והוא הדין לחיובים הנובעים ממנה: חובת הפקר, איסור קצירה ובצירה, איסור סחורה, קדושת הפירות ומצוות הביעור.
ג אין לבצע פעולות שאסורות מן התורה או שיש בהן חשש לאיסור תורה, כגון חריש או גיזום לצורך פריצת ענפים חדשים בירקות. פעולות שאסורות מדרבנן מותרות רק כדי למנוע הפסד ניכר של היבול.
ד. מלאכות רבות נעשות במהלך הגידול לצורך ריבוי היבול ושיפור איכותו. לפני כל עשיית מלאכה יש לבחון את מידת הנחיצות שלה לגידול המסוים.
2. הנחיות לגידולי בעל (חיטה ושעורה)
ה. ההנחיות לזמן הזריעה האפשרי בגידולי בעל הובאו לעיל בפרק לט.
ו. יש לדשן בזריעה. אם אי אפשר לדשן בזריעה, אפשר לדשן רק בכמות ההכרחית גם לאחר שהצמחים נבטו.[2]
ז. יש להימנע מריסוס נגד רחבי עלים, אך אם השטח מאולח בכמות רבה מאוד של עשבים ויש חשש מפני נזק ניכר לשטח, אפשר לרסס לאחר נביטת הצמח הרצוי.[3]
ח. אין להשקות השקיית הנבטה, אך לאחר שהשטח נבט מותר להשקות השקיית עזר.[4]
ט. הקציר יהיה בשליחות אוצר בית דין (ראה פרק ב).
י. מותר ליצור קווי בידוד בדגנים נגד שרפות, לפי סדר העדיפויות הזה:
יא. אפשר לבצע דיסוק קל על קו הבידוד רק כדי למנוע שרפות, ולא להכנה לזריעה, ועדיף לעשותו על ידי גוי.[7]
יב. יש לבצע את קציר קו הבידוד נמוך ככל האפשר, כדי להימנע מפעולות חקלאיות נוספות, והשחת תיאכל על ידי בהמה.
3. הנחיות לגידולי ירקות (שלחין) בשטח פתוח
יג. לכתחילה יש לשתול או לזרוע לפני השמיטה זנים בעלי עמידות גבוהה למשך שנה שלמה ובעלי עמידות גבוהה יותר למחלות, ולשתול אותם סמוך לשמיטה.[8] הנחיה זו רלוונטית בעיקר למינים כגון עגבניות, מלפפונים, חצילים ופלפלים. הנחיות לזריעה או לשתילה בערב השמיטה, ראה פרק לט.
יד. מינים שמשך הגידול שלהם קצר, כגון קישואים, חסה ופטרוזיליה, אין לשתול אותם בשמיטה כלל בשטח פתוח, בלא להסתמך על היתר המכירה, ראה להלן סעיף כד.
טו. לאחר הנביטה מותר להשקות לפי ההכרח, כדי למנוע הפסד גדול של היבול לפי הנחיות בית הדין.[9]
טז. מותר לדשן לפי ההכרח, אך יש להפחית בכמויות הדשן ביחס להמלצות המקצועיות. מן הראוי להגדיל את מרווחי הזמן שבין זמני הדישון ולהפעיל את המערכת באמצעות מחשב. כמו כן ראוי לבצע את הדישון לפני השמיטה, גם אם עלותו גבוהה יותר (אם מדובר בהפסד גדול יש להתייעץ עם בית הדין).
יז. מותר לכסות את הגידולים בפלסטיק בחורף, כדי למנוע נזקי קור, אך אסור לכסות אותם כדי להקדים את ההבשלה.
יח. מותר לכסות את השטח ברשת, כדי להגן על הגידולים מפני ברד וקרה.
יט. דילול ירקות מותר רק אם הימנעות ממנו תגרום נזק כלכלי ניכר.[10]
כ. הוצאת הפקעות מן האדמה, כגון פליחת הקרקע בקומביין כדי להוציא תפוחי אדמה – מותרת, אך יש להקפיד ככל האפשר להוציאן באופן שאינו מכין את הקרקע לזריעה.[11]
כא. הטיפול נגד מזיקים ייעשה כבכל שנה.
כב. מותר לעקור צמחים חריגים וצמחים שמתמוטטים ולפנותם מן השטח, במקרה שיש חשש שהם יגרמו נזק לצמחים אחרים. במידת האפשר עדיף לכסותם ביריעה וכך להביא לקמילתם.[12] אם יש על הצמחים פירות שראויים לאכילה, יש להניחם במקום מסודר, ולאחר שהפירות יתחילו להרקיב, מותר להשמיד את הצמח.[13]
כג. אין להצניע שיריים באדמה על ידי דיסוק או קלטור,[14] אך אם ייגרם נזק ניכר מאוד לקרקע ללא הצנעה זו, כגון התפרצות מחלות בתפוחי אדמה או בכותנה – ניתן להצניעם.
כד. בחממה אסורות הפעולות הבאות, גם כשגוי עושה אותן:
כה. הפעולות שמותר לעשות בחממה:
כו. סדרי העדיפויות בדילול ירקות הוא כשל סדרי העדיפויות בפירות. בתחילה יש להעדיף ריסוס הורמונים מווסתי צמיחה, ולאחר מכן זינוב, קיטום ודילול תפרחות (כגון בעגבניות).
כז. מותר להניח או להסיר יריעות לחיפוי קרקע נגד מזיקים, אך עדיף להניח את היריעות לפני השמיטה ולהסירן בשעת הצורך.[25]
כח. מותר להוריד את גג החממה בזמן הגידול ולהחליפו בגג אחר, גם אם מטרת ההחלפה היא אִוורור הצמחים, מניעת מחלות או המשך גידול תקין שלהם.[26]
כט. אם מטרת ההחלפה היא הוספת צימוח – אין להחליף את הגג.[27]
ל. מותר לתקן או להחליף יריעות ורשתות שנפגמו (גם בגידול רגיל וגם בגידול ללא חרקים).
לא. אין להסיר את היריעות באופן מוחלט, וכשמחליפים יריעה יש להניח מייד יריעה חדשה.[28]
לב. לאחר סיום הגידול, אסור לחרוש או לתחח בחממה כדי להכין אותה לשנה הבאה, גם אם הפעולות נועדו להצנעת הגידול גרידא ולא להפיכת הקרקע.
לג. אין להשמיד את השאריות שנותרו בחממה לאחר סיום הגידול, אך אם יש חשש שלאחר הגידול תתפתחנה בקרקע מחלות שיהיה קשה מאוד למגר לאחר השמיטה, מותר להשמיד את הגידול בהשקייה ובהוספת חומרי הדברה. אם אין אפשרות כזו, אפשר לכסח את הגידול ולאחר מכן לפנותו מן השטח, אך אין להצניעו בקרקע.
לד. חיטוי סולרי לאחר הגידול מותר רק על מנת להשמיד את המזיקים הקיימים בשטח, אם לא יהיה ניתן להשמידם לאחר מכן.
השמדת הגידול רק כדי לאפשר שימוש בחממה מייד לאחר השמיטה, ושאין בה צורך חקלאי ממשי – אסורה. אם יש צורך לתחח את האדמה בתהליך החיטוי, אין לבצעו.[29]
לה. מותר לבנות חממה חדשה בשמיטה רק אם יש אפשרות הלכתית לזרוע שם, כגון: חממת מצע מנותק או זריעה בשטח שנמכר בהיתר מכירה.[30]
לו. קטיף מסחרי וחלוקת הפרי מותרים רק לשליח של 'אוצר בית דין' או למי שמכר מראש את הגידול לגוי (ללא מכירת הקרקע).
לז. לאחר מכירת הקרקע לא הותרו המלאכות שאיסורן מן התורה: חרישה, זריעה, שתילה וגיזום. מלאכות אלו צריכות להיעשות על ידי גוי.
לח. בשטח פתוח – זריעה או שתילה של ירקות חשופי שורש מותרת רק על ידי גוי, ולכתחילה ראוי שגוי ישתול ירקות הנתונים בגוש.
לט. מלאכות שאיסורן מדרבנן מותר לעשותן על ידי ישראל, אך יש למעט את עשייתן ככל האפשר.[31]
מ. מותר לישראל לפעול להכנת השתיל לקראת שתילתו, כגון לטובלו בתכשירים שונים כדי להגן עליו ממזיקים.
מא. עשיית מלאכות חיוניות שאסורות מדרבנן לצורך טיפול בגידולים, שלא היה אפשר לעשותן מראש – מותרות,[32] ובהן המלאכות: השקייה, דישון מזערי, טיפול במחלות ובמזיקים, טיפול בעשבייה ללא פליחת הקרקע, האבקה והדליה.
מב. גיזום ירקות לצורך חידוש ענפי פרי חדשים או הצמחתם – מותר על ידי ישראל, אך מן הראוי לעשותו על ידי גוי או בשינוי.[33]
מג. מותר לקצור קווי בידוד בדגנים נגד שרֵפות. הקצירה תהיה נמוכה ככל האפשר, והשחת תשמש למאכל בהמה. דיסוק לצורך הצנעת השאריות בקרקע מותר על ידי ישראל.
מד. אין קדושת שביעית בחלקי הכותנה: שמן, גרעינים וסיבים. ראה בפרק 'קדושת שביעית'.
מה. מותר לרסס כותנה כדי לשלך את עליה.[34]
מו. לאחר סיום איסופם של ההלקטים עדיף לערום את השאריות ולשורפן. אם אי אפשר לבצע זאת, מותר לבצע דיסוק קל על מנת להצניע את השאריות.[35]
מז. יש לדשן את הקרקע בזבל אורגני לפני השמיטה.
מח. יש לזרוע את הזרעים או לשתול את הפקעות בזמן שיספיק לנביטתם לפני ראש השנה.
מט. יש לתלל את תפוחי האדמה לפני ראש השנה.[36]
נ. מן הראוי לבצע את הגימום[37] לפני השמיטה. אם נוצר צורך לתקן גומות או להוסיף גומות חדשות בשמיטה – מותר לעשות זאת.
נא. עדיף לקטול את הנוף באמצעים כימיים מאשר לכסח אותו. בתפוחי אדמה אורגניים מותר לקטול את הנוף בכיסוח.
נב. מותר להכניס את תפוחי האדמה לכְבול לאחר האיסוף כדי לשמור על טריותם וכדי שקליפתם תישאר ירוקה.[38]
נג. כיסוח או המתת הנוף בסוף הגידול אינם סיום הגידול לעניין קדושת שביעית. קדושת שביעית חלה לפי הזמן שבו הם הוצאו מהאדמה.[39]
נד. בשטח שנמכר ב'היתר מכירה' ונזרע לפני השמיטה, יש לבצע את התילול לפני ראש השנה, או בשמיטה עצמה על ידי גוי.[40]
נה. יש לדשן את השטח ככל האפשר לפני השמיטה. אם יש צורך לדשן בשמיטה, מותר לדשן 'דשן ראש' לפי הנחיות בית הדין.
נו. גידול בשטח פתוח – ההדליה (ספרדית בד"כ) מותרת כרגיל. בשיטת גידול זו אין פעולות גיזום שגרתיות במבנה הצמח, ולכן גם בשמיטה אין לגזום.
נז. קיטום, נינוס, גיזום תפרחות – מותרים.
נח. בתוך מבנה – הדליה (הולנדית בד"כ) וכל הכרוך בה מותרים כרגיל. אין לבצע על ידי יהודי גיזום (חיזור) שנועד לצימוח, אך מותר לבצעו על ידי גוי.[41] נינוס בריסוס מותר כבכל שנה.
11. פלפל[42]
נט. הדליית הצמח מותרת כרגיל.[43]
ס. דילול פרחים בחממה ('הורדת קומות' בקומות השונות, לפי הזן) מותר רק על ידי גוי.[44]
סא. עיצוב צמח ע"י קיטום וחילון מותרים רק באופן שאינו גורם להצמחה מחודשת.
[1] עי' כרם ציון (פרק ג, גידולי ציון ס"ק ו); שבת הארץ (קונטרס אחרון סי' ג). עם זאת, אפשר להקל בייצוא; עי' התורה והארץ (ח"א עמ' 174).
[2] עפ"י בצאת השנה, שבשלב בו הצמח קיים מותר לעשות פעולות בצמח שבלעדיהן ייפסד רוב הפרי, ומכיוון שגם גבעולי הדגן משמשים למאכל בהמה (הן לתחמיץ וחציר והן הקש של חיטה לגרעינים) ניתן לטפל בצמחים החל משעת הנביטה.
[3] ראה בהערה הקודמת.
[4] עפ"י חזו"א (סי' טז ס"ק ד ד"ה ודין). ועי' "שבת הארץ" (פ"א ה"ח אות א).
[5] מזמן ההשתבלות עד זמן 'הבשלת דונג' חל איסור לקצור את התבואה, מפני שהקצירה גורמת להפסד גידולים שקדושים בקדושת שביעית. בעניין זה עי' חזו"א (סי' ט ס"ק ו ד"ה וכשתולשין); שו"ת משנת יוסף (ח"ב סי' טו אות ד).
[6] במאכל בהמה התבואה ראויה למאכל בכל שלבי הגידול, ולכן בכל שלב אין הצמח נפסד, מכיוון שגם כשהצמח יבש אפשר להאכיל בו בהמה.
[7] ראה לעיל פרק ו סעיף יג, בנוגע לחרישה, אך מכיוון שמדובר בדיסוק פס אחד בלבד סביב לשטח, מוכח שאין כוונה להכין את השדה לזריעה אלא רק למנוע שריפות בלבד, ומלאכה זו אינה צורך חקלאי. יש צד נוסף להקל, והוא שהרואים סוברים שבעל השדה מכר את שדהו בהיתר המכירה, ולכן אין חשש למראית עין של עבודה בשמיטה.
[8] בצאת השנה (עמ' לא סע' ג).
[9] הגרח"ז גרוסברג (התורה והמדינה ט-י עמ' שמו-שנב).
[10] פעולה זו אינה שונה מטיפול בעשבייה, טיפול שמותר לדעה זו אם הוא הכרחי למניעת הפסד גדול של היבול. לעניין הפסד פירות שביעית בדילול שנעשה כשעדיין יש תוצרת שלא הגיעה לעונת המעשרות, ראה פרק לה.
[11] חריש זה אינו נועד למטרת גידול, ולכן מסתבר שהוא אינו כלול באיסור חרישה, כדלעיל פרק ה סע' ז- ט.
[12] משפטי ארץ ד, יד- הערת הגר"ד לאו.
[13] אם יש חשש שצמחים אלו נגועים במחלות, ולכן אם לא יפנו אותם ייגרם נזק משמעותי לכל הגידול, עקירתם נחשבת מניעת נזק בלבד.
[14] פעולה זו נצרכת להכנת הזריעה לאחר השמיטה.
[15] פעולה זו היא זמירה, שאיסורה מן התורה: ראה לעיל פרק ז סע' ב, גיזום כזה בירקות אסור מדרבנן ולדעת הרב קוק (שבת הארץ פ"א הט"ו אות ו) אף זמירה בירקות אסורה מן התורה. לכן אין להקל בזה גם בחממה.
[16] במקרה זה יש 'תרי דרבנן', חממה וגוי, ולכן ניתן להקל.
[17] הניקוי גורם לתוספת צימוח, וזו אסורה בשמיטה, אולם במקרה שללא הניקוי תהיה הפחתה משמעותית ביבול ניתן להקל כדעה המקלה.
[18] באוהלה של תורה (ח"ג סי' י).
[19] החיזור בעגבניות הוא הורדת ענפים עד לבסיסם כדי להפנות את כוח הצמיחה לגבעול המרכזי. פעולה זו איננה בכלל זמירה של תורה: עי' "שבת הארץ" (פ"א ה"כ אות א). ללא פעולה זו תהיה פחיתה גדולה מאד ביבול. אעפ"כ רצוי לעשות פעולה זו ע"י גוי
[20] רצוי לבצע פעולות אלו בגרמא, ע"י שעון או מחשב. לענין זה עי' הר צבי (או"ח סי' ריא, קלג); תחומין (א עמ' 198).
[21] נראה שמכיוון שבמקרה בו כמות החרקים תעלה על כמות מסוימת, הגידול כולו ייפסל, ולא תהיה אפשרות לשווקו כלל, דין זה דומה להגדרת החזו"א לגבי מלאכות אוקמי ואברויי, שפרי שלא יהיה ניתן לשווקו כלל הדבר נחשב לאוקמי, ופעולה זו הותרה לדעתו. נראה שגם לדעת 'בצאת השנה', (עמ' מב ד"ה ירקות) שניתן לעשות פעולות עבור ירקות שלולי פעולות אלו ייפסד רוב הפרי, נראה שמכיוון שללא טיפול זה לא יהיה ניתן לשווק את הירקות, הדבר נחשב בגדר פסידא של רוב הפרי.
אם כן, מכיוון שללא טיפול נאות בחרקים לא יהיה ניתן לשווק את הירקות כלל, ניתן להקל, לדעות אלו ולעשות מלאכות הנצרכות מבחינה הלכתית.
[22] במקרה כזה אפשר להגדיר את ההפעלה בתור 'גרמא'.
[23] תחזוקים אלו מותרים גם אם אין צורך בציוד זה בעונה מסוימת, מכיוון שמותר לעשות מלאכות לצורך הגידול, והרי ציוד זה נחוץ לגידול תקין, ולכן יש להגדירו בתור פעולת 'אוקמי אילנא'. ומכיוון שפעולה זו הותרה בשמיטה, אין בה הכנה לפעולה שנאסרה בשמיטה.
[24] הדליה ספרדית פשוטה יותר לביצוע, והיא אינה דורשת עשיית מלאכות רבות לצורך הטיפול בצמח. לעומתה, ההדליה ההולנדית דורשת מלאכות רבות לצורך הטיפול בצמח, כגון גיזום וכדומה. לכן, אם המגדל יכול לבחור את סוג ההדליה, עדיף לבחור בהדליה שדורשת עשיית מלאכות מעטות, אך אם המגדל רגיל לגדל בשיטת גידול מסוימת, אין צורך להחליף את שיטת הגידול בשיטה אחרת.
[25] בחורף יש להסיר את היריעות כדי למנוע נביטת עשבים.
[26] הגרצ"פ פרנק (הר צבי, זרעים ח"ב סי' לד); ספר השמיטה (עמ' יז סעי' ח).
[27] על פי מנחת שלמה (סי' מא אות ג).
[28] נראה שהחלפת יריעה מוסיפה צימוח, ואין לעשות פעולות שזו מטרתן.
[29] חיטוי סולרי אסור מדרבנן (באוהלה של תורה, ח"ג סי' לד), ולכן באופן עקרוני אין לחטא באופן זה, אך אם יש נזק ניכר – מותר.
[30] אפשרות נוספת היא שתילה בגוש על ידי גוי, מכיוון שאין לעשות מלאכות בקרקע אם מטרתן היא מלאכה אסורה; עי' משנה שביעית (פ"ב מ"ד; פ"ג מ"ח); רמב"ם וראב"ד (פ"ב הי"א). עם זאת, אם אפשר לעבוד בחממה גם בשמיטה, כגון בחממת מצע מנותק או בשטח שנמכר בהיתר מכירה, מותר לבנות חממה חדשה.
[31] עי' בצאת השנה (עמ' לא סעי' ג; עמ' לד ד"ה זריעת), שסובר שיש להעדיף גידולים ארוכי טווח על גידולים קצרים, כדי למעט במלאכות החרישה והזריעה.
[32] בצאת השנה (עמ' לא סעי' ד).
[33] בצאת השנה (עמ' לא סעי' ה), ומכיוון שיש פוסקים שסוברים שגיזום ירקות אסור מן התורה, יש לעשותו בשינוי או על ידי גוי.
[34] שילוך זה נועד לאיסוף נח יותר ולהגנה ממחלות,הוא איננו גורם לצימוח ולכן מותר לעשותו.
[35] ללא טיפול בשיריים יזיקו מזיקים לקרקע נזק ניכר, נזק שקשה מאוד לתקנו לאחר השמיטה.
[36] בפעולה זו יש חשש לחרישה שאסורה מן התורה, ראה לעיל פרק ה סעיף ד.
[37] הגימום יוצר גומות במעברים בין שורות באדמות קלות משופעות, כדי שהמים ייתפסו בהן. מכיוון שמלאכה זו נעשית בקרקע, עדיף לעשותה לפני השמיטה. עם זאת, מכיוון שבסופו של דבר הגימום אינו חרישה, מותר לעשותו בשמיטה לפי הצורך.
[38] אפשר להתייחס לפעולה זו כפעולת שימור בעלמא, ולא כהמשך צימוח.
[39] על השיטות השונות בדין זה ראה שבת הארץ (פ"ד הי"ז אות א הערה 5). השארת תפוחי האדמה באדמה נועדה כדי ליצור להם קליפה יציבה, ופעולה זו היא חלק אינטגרלי מתהליך גידול הצמח.
[40] מכיוון שהתילול הוא תולדה של זריעה.
[41] החיזור בעגבניות הוא הורדת הענפים הצדדיים עד לבסיסם כדי להפנות את כוח הצמיחה לגבעול המרכזי. פעולה זו איננה בכלל זמירה של תורה: עי' "שבת הארץ" (פ"א ה"כ אות א).
[42] רובו המוחלט של הפלפל גדל במבנים, כחממות ובתי רשת, לכן ההנחיות המובאות כאן הן לגידול באופן זה.
[43] ללא הדליה זו הצמח יתמוטט, ולכן זו פעולת 'אוקמי'.
[44] הסרת הפרחים חיונית לשם בניית צמח חזק דיו, כך שיוכל לשאת פרי רב ולאורך זמן.