גידול ירקות לאחר מכירת הקרקע | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

פרק מא גידול ירקות לאחר מכירת הקרקע

הכנת השטח

א. פעולות המוגדרות כחרישה מן הבחינה ההלכתית – מותרות לאחר מכירת הקרקע רק ע"י גוי. פעולות המוגדרות כתולדות חרישה, כדלהלן – מותרות גם ע"י יהודי.^[1]

ב. פעולות שנועדות להכנת מצע זרעים או מצע שתילה, ויש בהן פליחה של הקרקע, מוגדרות בתור חרישה ללא ספק, ולכן יש לעשותן על ידי גוי. דוגמה לפעולות אלו:

חריש, משתות, תיחוח, קִלטור כבד, דיסוק שחודר לקרקע.^[2]

ג. בנוגע לפעולות הבאות יש ספק אם מותר לעשותן, ולכן מותר לעשותן על ידי ישראל, אך מן הראוי לעשותן על ידי גוי. ואלו הן:^[3]

עיגול להכנת מצע זרעים,יישור האדמה בעזרת ארגז מיישר, עירוג, הצנעת דשן, שידוד.

ד. הפעולות הבאות הן תולדות חרישה ללא ספק, אך מותר לעשותן לאחר המכירה על ידי ישראל:

דיסוק בדיסק 'סגור' – כלומר שצלחות הדיסק מקבילות זו לזו כמעט לגמרי – באדמות כבדות ובינוניות, ובהן הדיסק מבצע 'גירוד' קל בלבד של פני הקרקע. דיסוק כזה אסור באדמות קלות, מכיוון שהוא מפלח את הקרקע.^[4]
השמדת עשבייה באופנים שונים; קִלטור שטחי ללא מטרת פליחה,^[5] שרֵפה או ריסוס.
קִלטור כבד בקרקע חרושה או מדוסקת.^[6]
ניקוי השטח מקוצים ומאבנים.^[7]
תילום לצורך מעבר של כלים חקלאיים.

ה. עדיף למעט ככל האפשר בעיבודים אם רוצים לגדל גידול נוסף בשמיטה.

זריעה ושתילה בשמיטה

ו. יש להקפיד לקנות זרעים ושתילים מיצרנים שהכינו אותם בדרך המותרת: בשנה השישית, בחוץ לארץ, במצע מנותק בחממה או על פי היתר מכירת הקרקע. שתילים וזרעים שהוכנו באיסור – אסור לקנותם ולהשתמש בהם.^[8]

ז. זריעת זרעים ושתילת ירקות גלויי שורש בשטח פתוח על ידי ישראל אסורות בהחלט. הן מותרות רק על ידי גוי.^[9]

ח. שתילת שתילי ירקות בגוש ('חישתיל') ראוי לעשותה על ידי גוי, ובמקרה הצורך מותרת על ידי ישראל.^[10] אם יש חשש שהגוש יתפורר, יש לשתול על ידי גוי.

ט. הטיפול בצמח לאחר נביטתו או שתילתו מותר כבכל שנה.

הכנות לשנה השמינית

י. לאחר סיום הגידול, מותר לבצע פעולות למניעת נזקים לקרקע לקראת השנה השמינית, ראה פרק כז סעיף טו. את הכנת השטחים לצורך הזריעה בשנה השמינית יש לדחות למוצאי שנת השמיטה. פעולות הכנה שאינן חקלאיות מותרות ללא הגבלה.

[1] פסקי הגרנ"ה (בצאת השנה עמ' עט שאלה ח); ספר השמיטה (עמ' קב פ"ט). בשעת הדחק, עי' בצאת השנה (עמ' לה ד"ה הכשרת והע' 5; עמ' לט והע' 7); שבת הארץ (פ"ח ה"ח אות ה בסופה).

[2] על פי הוראת הגר"ש ישראלי .

[3] הגר"ש ישראלי הורה שמותר לעשות פעולות אלו על ידי ישראל. ועי' בצאת השנה (עמ' ס ד"ה חרישה), שכתבו שמן הראוי לעשותן על ידי גוי.

[4] כך הנחה הגר"ש ישראלי .

[5] ראה לעיל פרק ה סעיף ה, היתר זה פחות ראוי מהיתרים אחרים, מכיוון שאי אפשר לשלוט שליטה מלאה במכשיר ולוודא שלא יחדור עמוק יותר מן הנדרש. לכן, עדיף שייעשה על ידי גוי; ראה בצאת השנה (עמ' לח סעי' ד).

[6] על פי מאמר הרה"ג יעקב אריאל (תורה שבעל פה ח, עמ' קלד).

[7] רמב"ם (שמיטה ויובל פ"א, הי"ד).

[8] בהכנת השתילים והזרעים באיסור יש כמה בעיות: איסור ספיחין; קניית דבר מה שיש בו זיקת שביעית מחשוד על השביעית; הפסד פירות שביעית (אם הזרע ראוי לאכילה). ועי' שבת הארץ (פ"ד ה"ז אות ג; פ"ח הי"ד).

[9] בצאת השנה (עמ' לא סעי' י).

[10] בצאת השנה (עמ' לא סעי' י; עמ' לה ד"ה זריעת; עמ' לט סעי' ד; עמ' פז סעי' ד).