בשנת השמיטה נאסרו פעולות חקלאיות בשדה, במטע ובכרם.
בפרשיית השמיטה כתבה התורה ארבע איסורים לארבע מלאכות: 'שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר', והוסיפה איסור עשה: 'וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה''.
הפוסקים התלבטו ונחלקו מה היחס בין שתי הוראות אלו - האם איסורי השביעית חלים על האדם או על הקרקע? השלכות מעשיות שונות למחלוקת זו.
'כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ'.[1]
בפסוקים אלו מתמצתת התורה את איסורי עבודת הקרקע בשמיטה. כשנדקדק בפסוקים נבחין שיש הוראה חיובית המתייחסת לשביתת הקרקע, 'וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ', ויש הוראות איסור המתייחסת לעבודות האדם בקרקע, 'שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר'.
מה היחס בין שתי הוראות אלו - האם איסורי השביעית חלים על האדם או על הקרקע?
לדוגמה, מה הדין במקרה והאדם אינו עובד בשדהו בשמיטה אבל היא מעובדת בידי אחרים, האם עובר המשכיר על ביטול מצוות עשה 'וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ', שהרי שדהו נעבד בשמיטה, או שמא מכיוון שלא הוא העובד בה הוא אינו עובר?
1. השכרת שדהו לגוי
יש הסוברים כשם שבשבת מוטלת על האדם חובה לדאוג שבהמתו לא תעבוד אף אם הוא עצמו אינו עובד עמה, כך בשביעית יש חיוב על בעל השדה לדאוג שהשדה שלו לא תעובד בשנה השביעית, ואף אם הוא עצמו אינו עובד בה מ"מ איסור-עשה זה מושת עליו ולכן אסור לו אף להשכיר שדהו לגוי שיעבוד בה.[2]
לעומת זאת, יש הסוברים שאיסורי השביעית חלים על האדם ולא על הקרקע ולכן כל עוד בעל השדה אינו עובד בשדהו הוא אינו עובר על איסור, ולפיכך ניתן יהיה להשכירה לגוי שיעבוד בה.[3]
2. פעולות בערב-שמיטה שנמשכות לשמיטה
השלכה נוספת משאלה זו היא, האם מותר לעשות פעולות בערב שמיטה שיתנו את אותותיהן בשנה השביעית, כגון שתילת עץ בערב השמיטה כך שקליטתו תהייה בשמיטה, או הפעלת מערכת השקיה ממוחשבת בתחילת השמיטה שתשקה ותדשן בשמיטה מאליה - אם ההוראה שהקרקע תשבות ממלאכה הדבר ייאסר,[4] אבל אם ההוראה שהאדם יימנע ממלאכה בשביעית אין בכך איסור שהאדמה עובדת בקליטת העץ.[5]
3. גינה משותפת[6]
השלכה נוספת היא אופן ההתנהלות בגינה משותפת. במקרה ובו לא כל האנשים השותפים בגינה מעוניינים לשמור בה את דיני השמיטה - האם על האדם המעוניין לשמור שמיטה כהלכתה להפקיר את חלקו בגינה, כדי שלא יעבור על 'וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ',[7] או לומר בכניסת השנה השביעית 'ואני מקבל עלי מצוות שמיטה' כדי לגלות בדעתו שאינו מעוניין בעבודות הציבוריות הנעשות בשמיטה בעירו,[8] או לנתב את הכסף שמשלם לועד הבית עבר שאר ההוצאות ולא עבור הטיפול בגינה.[9] או שמא, מכיון שהוא עצמו אינו עובד בגינה אזי הוא אינו זקוק לעשיית כל פעולה למניעת העבודה?[10]
4. פעולות חקלאיות באמצעות 'גרמא'
השלכה נוספת אפשרית משאלה עקרונית זו היא, האם ניתן לעשות פעולות חקלאיות באמצעות 'גרמא' שהגדרת המושג היא העדר קשר ישיר בין מעשה האדם לתוצאה המתקיימת - אם האיסור הוא על האדם שלא יעשה מלאכה בשמיטה, הרי שניתן לבצע פעולות ב'גרמא' משום שאין קשר ישיר בין האדם לתוצאה.[11] אולם, אם נבין שיש איסור-עשה 'ושבתה הארץ' אזי יש לאסור פעולה שהתוצאה ממנה היא ביטול שביתת הארץ.[12]
[1] ויקרא (כה, ב-ה).
[2] אבן עזרא (ויקרא כה, ב); תוספות רי"ד (עבודה זרה טו ע"ב); פסקי ריא"ז (שם); חכמת שלמה (בבא מציעא צ ע"א); מנחת חינוך (מצווה קיח; מצווה רצח); שו"ת חתם סופר (קובץ תשובות סי' ל); העמק דבר (ויקרא כה, ד; כה, כד; כו, לד); ערוך השלחן (הל' שמיטה סי' יט סעי' יט); רי"פ פרלא (ספהמ"צ לרס"ג עשין סד). ראה: חזו"א (שביעית סי' כא ס"ק יז), על היחס בין דבריו אלו לדבריו שמובאים בהערה הבאה, ראה: מנחת אשר (שביעית סי' א אות ו); ישא יוסף (שביעית סי' סא עמ' קמג).
[3] ראה: תוספות (עבודה זרה טו ע"ב ד"ה מי), ובביאור דבריהם מעדני ארץ (סי' יג אות ה). שו"ת מבי"ט (ח"ב סי' סד); שו"ת מהרי"ט (ח"ב יו"ד סי' נב); פאת השלחן (הל' שביעית סי' כג סעי' טו; שם בית ישראל ס"ק לא); שבת הארץ (קו"א סי' א); חזו"א (שביעית סי' יז ס"ק כה); מעדני ארץ (שביעית סי' יג).
[4] רבי סעדיה גאון (אוצר הגאונים סנהדרין סי' תשט עמ' שיח; על התורה שמות לה ג הוצאת מוסד הרב קוק עמ' קב הערה 1). מהר"ם שיק (מצווה קיג); רי"פ פרלא (ספהמ"צ לרס"ג עשין סא ד"ה ועל כל פנים); מנחת חינוך (מצווה רצח אות טו; מצווה קיב; מצווה שכו אות ו; מצווה שכט); אגלי טל (זורע, ביאורים אות ח ס"ק ב); חוט שני (הל' שמיטה פ"א ה"א, מהדורה חדשה עמ' עד).
[5] חזו"א (שביעית סי' יז ס"ק כה ד"ה ובזמן); הערות הגרי"ש אלישיב (מועד קטן ג ע"א).
[6] בעניין זה, ראה: שו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' נא אות ג); שו"ת משנת יוסף (ח"א סי' מב).
[7] הרב יוסף שלום אלישיב (משפטי ארץ, שביעית פ"ט הערה 3 עמ' 112; קובץ בעניני השמיטה, מוריה עמ' שיט-שכא); דרך אמונה, הל' שמיטה פ"א ס"ק ט; שו"ת באהלה של תורה (ח"ג סי' ט).
הפקר כהצלת עצמו מאיסור-עשה 'ושבתה הארץ' נזכר בשו"ת משיב דבר (ח"ב סי' נו). יש שמיאנו בהפקר משום שמ"מ הארץ לא שובתת, ראה: מנחת אשר (שביעית סי' א אות ח; סי' כב; סי' כג). יש שמיאנו בהפקר משום שאינו מועיל בחוקי המדינה, חוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 פרק ו סימן ב 55(ב). ראה: שו"ת בני ציון (שפירא, ח"א סי' ב אות קכ); הרב אריאל בראלי (אמונת עתיך, גילון 106 עמ' 109-112 - https://www.toraland.org.il/2593).
[8] שו"ת תשובות והנהגות (ח"ה סי' שה).
[9] שולחן שלמה (הלכות שביעית עמ' סה-סו); אור לציון (שביעית פ"א שאלה טז); הרב אריאל בראלי (אמונת עתיך, גילון 106 עמ' 109-112 - https://www.toraland.org.il/2593).
[10] חוט שני (הל' שמיטה פ"א ה"א, מהדורה חדשה עמ' סט-ע).
[11] הרב צבי פסח פראנק (שו"ת הר צבי, זרעים ח"ב סי' לב; שם סי' לד; רשמי שאלה יורה דעה, עמ' רכו). על יישום מערכת 'גרמא בשמיטה, ראה: הרב ישראל רוזן (מכשור הלכטכני לשמיטה, אמונת עתיך גיליון 106 עמ' 95-100 - https://www.toraland.org.il/1456); אמונת עתיך, גיליון 133 (תשרי תשפ"ב), מהנעשה במכון צומת 'התקנת פיקוד שמיטה לגד"ש עין צורים'.
[12] שו"ת באהלה של תורה (ח"ג סי' ה).