השטח שקידשו עולי בבל בעלייתם לארץ בתחילת ימי הבית השני, קטן יותר באופן משמעותי מן השטח שכבשו עולי מצרים. על פי רוב הדעות, שטח עולי בבל גבולו בחלקה הדרומי של הארץ מתחיל דרומית לים המלח, משם הוא פונה לנחל צין ולנחל הלבן עד לחיבורו לים התיכון. כל השטחים הנמצאים צפונית מן הקו הנ"ל נכללים בגבולות עולי בבל. בשטח עולי בבל חלים כל דיני השביעית, איסור מלאכה, איסור ספיחין וקדושת שביעית בתוצרת החקלאית.
מצוות יובל נוהגת רק כאשר עם ישראל יושב בארץ ישראל, ומסודר על פי הנחלות שהנחיל אותם יהושע בן נון. ברובה המוחלט של תקופת בית המקדש הראשון יכולים היו לקיים מצוות יובל מן התורה, אולם כשחלק מהשבטים גלו על ידי מלך אשור, כבר לא יכולים היו לקיים מצווה זו מן התורה לדעת הרבה פוסקים. ולאחר חורבן בית ראשון לא מנו כלל את שנות היובל. לאחר עליית עזרא ונחמיה כשמיעוט מהעם היה בארץ ולא היה מסודר לפי נחלות, המשיכו לנהוג במקצת מדיני היובל עד חורבן בית המקדש השני, ולאחר החורבן הפסיקו לנהוג כלל בדיני יובל, ואף לא מנו את שנות היובל, אך המשיכו לנהוג בדיני שמיטה מדברי חכמים. ויהי רצון שנזכה לבנין הבית השלישי, ולהחזרת מצוות היובל והשביעית על מכונן.