משלוח מנות מפירות שביעית

1. המשלוח

הפוסקים נחלקו האם אדם יכול לתת משלוח מנות לחבירו מפירות שביעית, שכן מדובר על חיוב מצווה שהאדם חייב לקיים.

יש הסוברים שמשום שלא מדובר על חוב הלכתי שיכול להיתבע בדין וכן אין ממשכנים עליו, ניתן לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית.[1]

ויש הסוברים שאין לתת משלוח מנות מפירות שביעית.[2]

2. השבת משלוח מנות

עוד דנו הפוסקים בשאלה האם אדם שקיבל משלוח מנות מחבירו יכול להשיב לו באמצעות פירות שביעית, שהרי יש בכך בעיית גמול שנאסרה.

יש הסוברים שאפשר להחזיר משלוח מנות באמצעות פירות שביעית לחבירו שנתן לו.[3]

ויש האוסרים להשיב לחבירו,[4] אך אם נתן לו יצא ידי חובת המצווה.[5]

 

 

 

 

 

[1] שולחן שלמה (שביעית עמ' רמא); משנת הגרי"ש (שביעית עמ' ס; שם הערה ס); חוט שני (הל' שמיטה פ"ו ה"י אות טז ד"ה ולפי"ז נראה); שו"ת להורות נתן (ח"י סי' נז); מנחת אשר (שביעית, מהדו' תשע"ה, סי' מז; מהדו' תשפ"ב סי' נו); שו"ת מנחת יצחק (ח"י סי' נז) שנטה להתיר, אך לא נימק משום הגדרת החוב.

[2] צפנת פענח (הל' מגילה פ"ב הט"ו); משנת יעבץ (הל' שמיטה ויובל פ"ו ה"י אות ב); מאמר מרדכי (שביעית פי"ג סעי' נג; מאמר י עמ' רלב-רלג ד"ה הנה זה); שו"ת משנת יוסף (ח"א סי' כז; ח"ג סי' מא); דרך אמונה (הל' שמיטה פ"ו ה"י ציון ההלכה ס"ק קכא); שו"ת באהלה של תורה (ח"ג סי' נז); ילקוט יוסף (שביעית פי"ז סעי' ט).

[3] שולחן שלמה (שביעית עמ' רמא); משנת הגרי"ש (שביעית עמ' ס; שם הערה ס); חוט שני (הל' שמיטה פ"ו ה"י אות טז ד"ה ולפי"ז נראה); שו"ת באהלה של תורה (ח"ג סי' נז); מנחת אשר (שביעית, מהדו' תשע"ה, סי' מז; מהדו' תשפ"ב סי' נו).

[4] שו"ת תורה לשמה (סי' קצג); שו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' קפג); דרך אמונה (הל' שמיטה פ"ו ה"י ציון ההלכה ס"ק קכא); ילקוט יוסף (שביעית פי"ז סעי' י); מאמר מרדכי (שביעית פי"ג סעי' נג), ובדעתו יש להעיר ממה שהובא בשמו בקטיף שביעית (מהדו' תשפ"ב, עמ' 125 הערה 21): 'אך מותר להחזיר משלוח מנות, זאת היות ואין זו פריעת חוב אלא גדר של נימוס'. וכתב הרב שמואל זעפרני (תלמי השדה, עמ' רסז הערה 60) שאסור להחזיר: 'לא כמו שפורסם בשם מרן הראש"ל במדריך שמיטה לצרכנים תשנ"ד... שהרב מתיר'.   

[5] מאמר מרדכי (שביעית, פי"ג סעי' נח; שם, מאמר י עמ' רלה ד"ה ומ"מ): 'דסוף סוף הוא נתן דבר שיש בו הנאה וכן המקבל קיבל דבר הראוי'.