האחרונים נחלקו בשאלה עד כמה אפשר להקל בעשיית מלאכות לאור ההיתר של 'אוקמי אילנא'. לדעת מרן הרב קוק, מותר לעשות את המלאכות האסורות מדרבנן רק אם פעולות אלו נועדו לשמור על העץ כדי שלא יתמוטט, אך אסור לעשות כל פעולה שמסייעת לקיום הפירות על העץ, כיוון שהפירות הם הפקר, וחז"ל (ע"ז נ ע"ב ובמקומות נוספים) לא התירו בשביעית מלאכות שעניינן טובת הפירות.
לעומתו, סוברים הרב יחיאל מיכל טיקוצ'נסקי, הרב אברהם ישעיהו קרליץ, בעל ה'חזון איש', ואחרונים נוספים שמותר לעשות אפילו פעולות ל'אוקמי-פירא', כלומר, לטפל בעץ כדי שיגדלו פירות בכמות ובגודל סבירים שאפשר יהיה לקטוף אותם, אך אין לעשות פעולות על מנת לקבל יבול גבוה מן הרגיל.
קיימת דעה מכרעת של הרב שאול ישראלי, שמותר לעשות פעולות 'לאוקמי פירא' רק בעבור הפירות שכבר קיימים על העץ, אך אין לעשות פעולות על מנת לייצר פירות נוספים על העץ.