א. יש לשמור על התרומה הגדולה ואסור לטמא אותה, להפסיד ולהשחית אותה. דבר זה נלמד מן הפסוק: 'מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי' (במדבר יח, ח).1
ב. הפוסקים נחלקו אם הפסד תרומה בצורה עקיפה (ב'גרמא') אסור מדאורייתא או מדרבנן.2 אך בזמן הזה אין הכוהנים אוכלים את התרומה, ובכל אופן היא נפסדת וכלה מאליה, ולכן מותר לגרום להפסדתה בצורה עקיפה.3
ג. נוסף על כך אנו חוששים לתקלה, שמא מאן דהו יאכל את התרומה הגדולה או תרומת המעשר.4 לכן מיד לאחר אמירת הנוסח, יש לשים את התרומה ותרומת המעשר בשקית ניילון, ואחר כך יש להניח אותן בפח.5
ד. אסור להשליך את התרומה למכל שמיועד לעשיית קומפוסט, שכן מצויים בו שאריות מזון בשלבים שונים של תסיסה וריקבון, ובהשלכתה - מפסידה.
ה. מי שרוצה בכל זאת להשתמש בתרומה לעשיית קומפוסט, ישמור אותה בביתו עד שתתחיל להרקיב ולא תהיה ראויה לאכילת אדם. במצב זה, מותר להכניס את התרומה למכל לעשיית קומפוסט.6