י. כאמור, אי אפשר להפריש מן החיוב על הפטור, ולהפך. לכן אם יש תערובת של פירות פטורים וחייבים, אין להוציא 'קצת יותר מאחוז' לתרומה גדולה ולתרומת מעשר מן התערובת. זאת מפני שייתכן שכל הפירות שהוציא הם מן הפטור,1 ולא חלים עליהם שם תרומה גדולה ושם תרומת מעשר.
יא. אמנם אם התערובת (פטור וחיוב) היא נוזלית,2 כגון תערובת של יינות, או אפילו תערובת של קמח או גרגירים קטנים3 – אפשר להוציא את ה'קצת יותר מאחוז' מתוך התערובת עצמה, שכן החיוב והפטור מתערבבים היטב, ואין חוששים שיוציא רק את החיוב או רק את הפטור. במקרה זה יש להוציא כמות של 'קצת יותר מאחוז' מכל התערובת, ולא רק מן החיוב.
יב. במקרים אלו (תערובת נוזלית, קמח או גרגירים) דרך ההפרשה היא כדלהלן: יש להוציא קצת יותר מאחוז מכל התערובת (הפטור והחיוב) ובנוסח ההפרשה יוסיף את המילים 'מן הטבל' בכל קריאת שם. למשל: המאית הנמצאת בתחתית הטבל...'; 'שאר מה שהנחתי בצד מן הטבל...'; 'ועוד תשע מאיות בצד העליון של הטבל...'; 'עוד תשע מאיות בצד התחתון של טבל...'
יג. אם התערובת היא של פירות וכאמור לגביהם 'אין בילה' (דהיינו אינם מתערבבים היטב), כי אז יש למצוא פירות שהם טבל וודאי ממין הפירות שבתערובת, בשיעור של קצת יותר מאחוז, ולקרוא עליהם שם תרומה גדולה ושם תרומת מעשר. לאחר מכן יקרא את נוסח ההפרשה לצורך קריאת שם. 4