א. אם הפרישו והניחו בצד פחות מן הכמות הנצרכת לתרומה גדולה ותרומת מעשר (קצת יותר מאחוז), יש מחלוקת הפוסקים אם ההפרשה חלה במקצת או אינה חלה כלל.1 כדי לפתור את הבעיה יש להישאל על התרומה, כפי שעושים בנדרים, דהיינו לגרום לביטולה על ידי התרתה בפני שלושה. אז התרומות והמעשרות מתבטלים מלכתחילה, ויפריש שוב כדין לאחר שיניח בצד את הכמות הראויה.2 אם חלק מן הפירות כבר נאכלו - אין להישאל על התרומה.3
ב. כדי להישאל על התרומות והמעשרות, עליו לבקש משלושה אנשים להתיר לו, ויאמר להם, שאילו ידע שיפריש כמות חסרה לא היה מפריש כלל. ואז הם יאמרו לו ג' פעמים: 'מותר לך'.4
ג. כאמור, לאחר ההתרה צריך לחזור ולהפריש כדין, אך אין לברך על הפרשה זו.5
ד. אין להפריש מפירות שחייבים בתרומות ומעשרות על פירות הפטורים מכך, וכן להפך: אין להפריש מפירות שפטורים מתרומות ומעשרות על פירות חייבים, ואם הפריש - אין הפרשתו מועילה.1
ה. לדוגמה, אין להפריש מפירות טבל (חיוב) על פירות של גוי, או על פירות חולין שכבר הפרישו מהם תרומות ומעשרות, או על פירות הפקר (פטור) - וכן להפך.
ו. אם עשו כן, יש להפריש פעם נוספת.
ז. בדרך כלל (כשקונים מן השוק), אין להפריש מפירות מזן אחד על פירות מזן אחר (אף שהם מאותו המין), כי ייתכן שמקורם שונה והפירות מן הזן האחד חייבים בתרומות ומעשרות, ואילו האחרים - פטורים.2
ח. אין להפריש מפירות בעלי דרגות חיוב אחת על פירות בדרגת חיוב אחרת. למשל, אין להפריש מפירות שגדלים בתחום גבולות עולי מצרים על פירות שגדלים בתחום עולי בבל (ראה לעיל פרק ז סעי' ו).3 גם אין להפריש מירקות שגדלים בחממה או מירקות שגדלים במצע מנותק ('עציץ שאינו נקוב') על ירקות שגדלים בשדה פתוח.
ט. עם זאת, בדיעבד אם הפריש מפירות בעלי דרגת חיוב אחת על פירות בעלי דרגת חיוב אחרת, אינו צריך להפריש שוב.4
י. כאמור, אי אפשר להפריש מן החיוב על הפטור, ולהפך. לכן אם יש תערובת של פירות פטורים וחייבים, אין להוציא 'קצת יותר מאחוז' לתרומה גדולה ולתרומת מעשר מן התערובת. זאת מפני שייתכן שכל הפירות שהוציא הם מן הפטור,1 ולא חלים עליהם שם תרומה גדולה ושם תרומת מעשר.
יא. אמנם אם התערובת (פטור וחיוב) היא נוזלית,2 כגון תערובת של יינות, או אפילו תערובת של קמח או גרגירים קטנים3 – אפשר להוציא את ה'קצת יותר מאחוז' מתוך התערובת עצמה, שכן החיוב והפטור מתערבבים היטב, ואין חוששים שיוציא רק את החיוב או רק את הפטור. במקרה זה יש להוציא כמות של 'קצת יותר מאחוז' מכל התערובת, ולא רק מן החיוב.
יב. במקרים אלו (תערובת נוזלית, קמח או גרגירים) דרך ההפרשה היא כדלהלן: יש להוציא קצת יותר מאחוז מכל התערובת (הפטור והחיוב) ובנוסח ההפרשה יוסיף את המילים 'מן הטבל' בכל קריאת שם. למשל: המאית הנמצאת בתחתית הטבל...'; 'שאר מה שהנחתי בצד מן הטבל...'; 'ועוד תשע מאיות בצד העליון של הטבל...'; 'עוד תשע מאיות בצד התחתון של טבל...'
יג. אם התערובת היא של פירות וכאמור לגביהם 'אין בילה' (דהיינו אינם מתערבבים היטב), כי אז יש למצוא פירות שהם טבל וודאי ממין הפירות שבתערובת, בשיעור של קצת יותר מאחוז, ולקרוא עליהם שם תרומה גדולה ושם תרומת מעשר. לאחר מכן יקרא את נוסח ההפרשה לצורך קריאת שם. 4
יד. אם שכח להפריש תרומות ומעשרות מן הפירות לפני בישולם, יש להפריש לאחר הבישול.
טו. אם הפירות והתבשיל לא נאכלו, כגון שנזכר מיד לאחר הבישול, יניח בצד קצת יותר מאחוז מן הפירות שבישל, ויפריש על כל התבשיל (הפירות והמים שבהם נתבשלו הפירות). יתכוון להפריש גם על הבלוע בסיר.1
טז. אם הפירות והתבשיל נאכלו - אם הוא נזכר תוך 24 שעות משעת הבישול - יפריש מפירות טבל אחרים על הבלוע בסיר.
אם הוא נזכר לאחר 24 שעות משעת הבישול, אפשר להקל ואין צורך להגעיל את הכלי, אף שנבלע בו איסור טבל.2
חיוב תרומות ומעשרות
פרק י"ג- תקלות בהפרשת תרומות ומעשרות
