יב. חיוב הפרשת תרומות ומעשרות מיין הוא לאחר 'גמר המלאכה' של היין, לאמור סינון הקליפות והחרצנים, והסרתם מן היין לאחר שזה סיים את תסיסתו.1 רק אז יש להפריש תרומות ומעשרות ואין להפריש לפני כן.
יג. אם קנה ענבי מאכל והפריש מהם תרומות ומעשרות בעודם ענבים, ואחר כך עשה מהם יין - פטור מהפרשה נוספת, כיוון ש'נגמרה מלאכתם' לאכילה. אך אם קנה ענבי יין והפריש מהם בעודם ענבים, חוזר ומפריש לאחר גמר מלאכת היין.2
יד. אם לוקח שמרים ומוסיף מים, ושוב יוצא מן התערובת יין, אם מתווסף שליש יין3 מכמות המים שמכניס לשמרים - חייב בתרומות ומעשרות. לכן בשעה שמפריש מן היין בפעם הראשונה - יתכוון לפטור גם את הנוזל שמעורב בתוך השמרים ויביא אותו בחשבון כשמניח בצד את היין המיועד לתרומה גדולה ולתרומת מעשר. אם עשה כן, פטור מתרומות ומעשרות גם לאחר הוספת המים.4
טו. אם קנה מן הגוי ענבי יין, חייב להפריש תרומות ומעשרות לאחר גמר עשיית היין.5 גם במקרה שקנה מן הגוי ענבי מאכל – מן הראוי להפריש לאחר גמר עשיית היין, כיוון שיש ספק אם 'גמר המלאכה' של הענבים היה אצל הגוי או שמא גמר מלאכת היין נעשה על ידו.6
טז. יש להפריש תרומות ומעשרות בסיום תהליך עשיית השמן.7 אם קנה מן הגוי זיתים כדי לעשות מהם שמן, חייב להפריש תרומות ומעשרות מן השמן, שכן 'גמר המלאכה' הוא ביד ישראל.8
יז. עדיף להפריש תרומות ומעשרות מזיתים כבושים לאחר שמסתיים תהליך הכבישה, אך אם הפריש תרומות ומעשרות לפני הכבישה, אינו חוזר ומפריש. כמו כן אם קנו זיתים מן הגוי לצורך כבישתם, פטורים הזיתים מהפרשת תרומות ומעשרות, כי מעיקר הדין 'גמר המלאכה' של הזיתים הוא כ'גמר המלאכה' של שאר פירות האילן.9 יש מחמירים, ומי שמחמיר ומפריש - יפריש בלא ברכה.10