תוכן עניינים

הלכות תרומות ומעשרות

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות תרומות ומעשרות - תוכן עניינים:

פרק ט"ז. פרק ט"ז- ביעור מעשר ווידוי מעשר

ביעור מעשר ווידוי מעשר

facebook email whatsapp

א. פעמיים במחזור השנים של השמיטה - בפסח של השנה הרביעית ובפסח של השנה השביעית - צריך כל אחד לבער את מעשרותיו, ולאחר מכן לקיים 'ווידוי מעשרות, ובימינו לקרוא את פרשת הווידוי (דברים כו, יב-טו).

ב. וזו לשון הפרשה (דברים שם, יב-טו):

כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ.

וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי.

לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.

הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

ג. מי שיש ברשותו תוצרת חקלאית שלא הפרישו ממנה תרומות ומעשרות, או עיסות שלא הפרישו מהן חלה,1 צריך להפריש מהן לפני יום טוב אחרון של חג הפסח שבשנה הרביעית ובשנה השביעית.

ד. צריך להפריש אז, גם אם אינו מתכוון לאכול בזמן הקרוב את התוצרת החקלאית או את העיסות הנ"ל. כמו כן גם במקרה שהוא מסופק או אינו יודע בוודאות שהפרישו, עליו להפריש.2

ה. מי שיש לו פירות רבעי, יחלל אז3 את הרבעי על מטבע, גם אם אינו מתכוון לאכול את הפירות בקרוב.

ו. מי שיש לו מטבע לחילול מעשר שני ורבעי, צריך אז לאבד את המטבע או לחלופין לחלל את המעשר השני והרבעי שבמטבע על סוכר בשווי פרוטה.4 בשעת החילול יאמר: המעשר שני והרבעי שבמטבע זה הרי הוא מחולל על סוכר זה. לאחר מכן ישפוך את הסוכר לכיור. מי שמנוי ב'בית האוצר' אינו צריך לעשות כן, כי הממונים על 'בית האוצר' דואגים לחלל את כל המטבעות שברשות הקרן.

ז. אם לא חיללו את המעשר השני והרבעי לפני שביעי של פסח כנ"ל, הפירות אסורים.5 אם לא חיללו את המעשר השני והרבעי שבמטבע, אין להשתמש יותר במטבע לחילולים נוספים ויש לאבד את המטבע או לזרוק אותו לים.6 

ח. אולם אם שכח ולא ביער תרומה גדולה, מעשר ראשון, מעשר עני או חלה, עד שביעי של פסח, ונזכר לאחר חג הפסח - יכול להפריש ברגע שנזכר והפירות מותרים.7

ט. מצוות ווידוי מעשר אינה נוהגת בזמן הזה.8 עם זאת נוהגים לקרוא את פרשת ווידוי מעשר במנחה, בשביעי של פסח (בשנה הרביעית והשביעית).9 יש נוהגים להוציא ספר תורה ולקרוא מתוך הספר [ללא ברכות];10  ויש נוהגים לקרוא את הפרשה מתוך החומש.11

11 הערות

1.
מעשר שני פ"ה מ"י.
2.
רמב"ם, הל' מעשר שני פי"א ה"ח.
3.
לגבי רבעי בשביעית, עי' אמונת עתיך 108 (תשע"ה), עמ' 61-60.
4.
ספר ארץ ישראל לרב טוקצינסקי, עמ' קכא הערה 1. בשנת תשע"ו הפרוטה שווה בערך 6 אג', וכמות הסוכר הנדרשת: כף גדושה של סוכר; ראה לעיל הערה 58.
5.
מנחת חינוך מצווה תרז; מנחת שלמה ח"א, סי' סה ס"ק ב; והחזון איש, דמאי סי' ב ס"ק ז, סובר שיכול לחלל גם לאחר הפסח, ברגע שנזכר.
6.
עי' בהערה הקודמת; ואם המטבע התערב במטבעות אחרים, אפשר להקל ולפדותו גם לאחר הביעור, עי' ספר הודאת הארץ, עמ' 60–72.
7.
מנחת שלמה, שם.
8.
רמב"ם, הל' מעשר שני פי"א ה"ו; 'משפט כהן', סי' נו אות ד סעי' א-ב.
9.
אחרית השנים לאדר"ת, פ"ד ה"ד, פרק ה אות לב; וע"ע ספר הודאת הארץ, עמ' 374-368.
10.
כפי שנוהגים להוציא ספר תורה לנשים בפרשת זכור.
11.
וכן הורה הגר"מ אליהו זצ"ל (פסקי מרן הראשון לציון, 'התורה והארץ ה', עמ' 42 סעי' יג הערה 17), שיש לחשוש לדברי הירושלמי (ברכות פ"ז ה"א, מהד' האקדמיה ללשון העברית, עמ' 56 שו' 26-23) שאין מוציאים ספר תורה בציבור בלא לברך על הקריאה; וע"ע שו"ת משיב דבר ח"א, סי' טז והרחב דבר, שמות כד, יב.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ