ד. פירות שגדלו בארץ ישראל בתוך 'גבולות עולי בבל' - חייבים בתרומות ומעשרות בברכה.1
ה. פירות וירקות שגדלו בארץ ישראל בתוך 'גבולות עולי מצרים' - חייבים בתרומות ומעשרות ללא ברכה2 מלבד דגן, תירוש (יין) ויצהר (שמן זית), שנהוג לברך על ההפרשה מהם.3
ו. ישנן מחלוקות רבות ודעות שונות לגבי המיקום והחלוקה שבין 'גבולות עולי בבל' לבין 'גבולות עולי מצרים', לכן להלן נתאר את הגבולות לפי המקובל והנהוג בארץ ישראל.
ז. בצד הדרומי של ארץ ישראל: יש מחמירים שלא לברך על הפרשת תרומות ומעשרות בפירות וירקות בכל המקומות שהם דרומית לקו אשקלון - באר שבע - קצה (דרומי) של ים המלח (ראה מפה שיטה א' בעמוד הבא).4
ויש אומרים שאפשר לברך בכל המקומות שמצויים צפונית מזרחית לקו אשקלון - עין קדיס - קצה (דרומי) של ים המלח (ראה מפה: שיטה ב' בעמוד הבא).5
מדרום לקווים המסומנים ועד אילת - יש להפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה (בלא חיוב נתינה ללוי ולעני).6
אך כאמור (לעיל סעיף ה), בדגן, תירוש ויצהר יש לברך לכל הדעות בברכה עד נחל צין (ראה מפה בעמוד הבא).
ח. בצד הצפוני של ארץ ישראל כמעט שאין משמעות לחלוקה שבין גבולות עולי בבל לבין גבולות עולי מצרים ונהוג לברך על ההפרשה בכל הגידולים מאזור הצפון.7