תוכן עניינים

הלכות תרומות ומעשרות

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות תרומות ומעשרות - תוכן עניינים:

פרק ו'- ממה מפרישים תרומות ומעשרות

facebook email whatsapp

א. יש להפריש תרומות ומעשרות מכל הצומח בארץ, ובלבד שיהא ראוי למאכל אדם, לכל הפחות בשעת הדחק. 1

ב. אף שמן התורה אין להפריש מן הרע על היפה, מותר כיום להפריש מפירות באיכות ירודה יותר,2 שכן הכוהן אינו יכול לאכול מן הפירות כי בזמן הזה כולם בחזקת טמאים.3

ג. עם זאת כאמור, הפירות צריכים להיות ראויים למאכל אדם, ולכן אין להפריש תרומות ומעשרות מחלקי הפרי שרוב בני אדם אינם אוכלים. למשל אין להפריש מן העלים של הכרובית על הכרובית או מקליפות התפוזים על התפוזים וכדו'.4

1. החלוקה למינים לעניין הפרשת תרומות ומעשרות

ד. יש להפריש תרומות ומעשרות מכל מין בנפרד ואי אפשר להפריש ממין אחד על אחר.5

ה. מותר להפריש תרומות ומעשרות מפירות של זן אחד על פירות של זן אחר מאותו המין;6 למשל מותר להפריש מתפוחים מזן 'סמיט' על תפוחים מזן 'גרנד' או מתפוזים מזן 'שמוטי' על תפוזים מזן 'ולנסיה',7 ואפילו מעגבניות רגילות על עגבניות מזן 'שרי'.8

ו. מותר אפילו להפריש מפלפל חריף על פלפל מתוק, אף שהטעם שלהם שונה, כי הם מוגדרים מין אחד (הפירות והעלים דומים מאוד).9

ז. עם זאת, ההנחיה היא שאין לנהוג כן בפירות השוק, כי בדרך כלל פירות מזנים שונים מגיעים ממגדלים או מאזורים שונים, וייתכן שחלק מן הפירות מחויבים וחלקם פטורים, ואין מפרישים מן הפטור על החיוב.10

1.
רמב"ם, הל' תרומות פ"ב ה"א-ה"ב.
2.
שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' נב.
3.
  לכולם דין טמאי מת, עי' שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' יט, וביאור הגר"א לשו"ע שם, ס"ק לו; על פי בכורות כז ע"ב.
4.
הגר"ש ישראלי, התורה והארץ ג, עמ' 129; והגרא"י וולדינברג, ציץ אליעזר, ח"א סי' א, כתב שאפשר להפריש מעלי הצנון על הצנון וכן מקליפת תפוז על התפוז; וע"ע ספר התורה והארץ, ח"ד עמ' 44–57.
5.
תרומות פ"ב מ"ו; רמב"ם, הל' תרומות פ"ה ה"ב-ה"ג.
6.
ההגדרה של מין לעניין תרומות ומעשרות כמעט זהה לזו של כלאיים, עי' רמב"ם, הל' תרומות פ"ה ה"ג, ושם, הל' כלאיים פ"ג ה"א-ה"ו; וע' התורה והארץ ד, עמ' 343-338.
7.
רמב"ם, הל' תרומות פ"ה ה"ג.
8.
אמונת עתיך 9 (תשס"ג) עמ' 30-28.
9.
התורה והארץ שם; ולדעת מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (ארץ חמדה ב [כלאיים], עמ' קפה), ייתכן שיש להפריש מכל אחד בנפרד.
10.
רמב"ם, הל' תרומות פ"ה הכ"ב; שם, הל' מעשר פ"א ה"ו.

ח. תבלינים שמיועדים לתת טעם לתבשיל ואי אפשר לאכול אותם כמות שהם, כגון פלפל שחור וכדו', פטורים מתרומות ומעשרות.1

ט. תבלינים שאפשר לאכול אותם כמות שהם, כגון פטרוזיליה, כוסברה וכדו', חייבים בתרומות ומעשרות.2

י. במצבים גבוליים, כשלא ברור אם התבלין נאכל, אם לאו - יפריש בלא ברכה.

יא. גם בצמחים שמבשלים את עליהם על מנת להכין מהם תה, יש להבחין בהבחנה דלעיל: אם הצמחים אינם נאכלים וזורקים אותם לאחר הבישול, הרי הם פטורים מתרומות ומעשרות.3 אם הם נאכלים כמות שהם הרי הם חייבים בתרומות ומעשרות. אם יש עלים שחלק מן האנשים או העדות נוהגים לאכול אותם, כגון נענע וכדו', יש להפריש מהם ללא ברכה. יש אומרים שיש להפריש תרומות ומעשרות מכל עלי התה,4 והרוצה להחמיר כדעתם יפריש ללא ברכה.

1.
יומא פא ע"ב; תוס', יומא שם, ד"ה שהפלפלין.
2.
כרם ציון, אוצר התרומות, הלכות פסוקות, עמ' פב.
3.
התורה והארץ ד, עמ' 26-15.
4.
הגר"מ אליהו, התורה והארץ, שם, עמ' 14-10.

יב. מי שרוצה לסחוט פירות לשם עשיית מיץ, כגון מיץ תפוזים, מיץ רימונים וכדו', עליו להפריש תרומות ומעשרות לפני הסחיטה.1

יג. אם שכח ולא הפריש מן הפירות, ואין כבר פירות טבל שמהם יכול להפריש - יפריש מן המיץ.2

יד. לגבי ענבים, אם נועדו להכנת מיץ ענבים או יין - יש להפריש לאחר סיום הכנת המיץ והיין (ראה עוד לקמן פרק יא/4).3

 
1.
הגרצ"פ פראנק, שו"ת הר צבי, זרעים ח"ב, סי' עז.
2.
הגרש"ז אויערבאך, מעדני ארץ, תרומות פ"ב ה"א, אות ד, ד"ה מ"מ.
3.
חכמת אדם, שערי צדק, פ"ו ה"ה-ה"ו.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ