א. בשנים אבד"ה, לאחר שקרא שם מעשר שני על תשע מאיות מן הפירות, יש לפדות את המעשר השני ולחלל אותו על מטבע (ולא על שטר),1 שאם לא כן אסור לאכול את הפירות אפילו בירושלים.2
ב. לגבי הברכה, ראה לעיל בסדר הפרשת תרומות ומעשרות.
ג. כשמחללים מעשר שני של מיני פירות וירקות רבים בבת אחת, די בפרוטה אחת.3 אך אם יש פירות מדרגות חיוב שונות (כגון שחלק מן הפירות הם מגבולות עולי בבל וחלקם - מגבולות עולי מצרים), 4 אזי צריך פרוטה לחילול הפירות של כל דרגת חיוב בנפרד.5
ד. ערך הפרוטה הוא 1/40 גרם כסף.6 השווי מתעדכן ומשתנה מזמן לזמן לפי ערך הכסף.
ה. כאמור לעיל, לפני החילול יש לוודא שיש פרוטה פנויה במטבע שמיועד לכך. אם אין פרוטה פנויה או אם מסופקים בכך, אפשר לחלל את המעשר השני שבמטבע עצמו, ולאחר החילול, ניתן שוב להשתמש במטבע לצורך פדיון מעשר שני. לשם כך יש להחזיק מטבע נוסף ולומר שהמעשר השני שבמטבע האחד, הריהו מחולל על פרוטה ורבע שבמטבע השני.7 לחילופין, יש נוהגים לקחת סוכר בשווי של פרוטה,8 ולומר שהמעשר שני שבמטבע הריהו מחולל על הסוכר. לאחר מכן יש לשפוך את הסוכר לכיור.9
ו. מי שמנוי ב'בית האוצר' אינו צריך להחזיק מטבע בביתו לצורך חילול מעשר שני, שכן יש מטבע בעבורו ב'בית האוצר'. דואגים שם שתמיד יהיו לכל מנוי פרוטות פנויות. בעת החילול יאמר: 'מה שקבעתי למעשר שני... הרי הוא מחולל... על פרוטה... במטבע המיועדת לכך בשבילי' (בבית האוצר).
ז. אף שבירושלים אין פודים מעשר שני, נהגו בזמן הזה בעיר העתיקה (עד עיר דוד בדרום ועד מגרש הרוסים במערב)10 להרטיב ולטמא את הפירות לפני ההפרשה, ורק לאחר מכן להפריש ולחלל, שכן בירושלים מותר לחלל מעשר שני שנטמא.11
ח. אם שכח בירושלים העתיקה ולא הרטיב את הפירות לפני ההפרשה ולאחר מכן הפריש תרומות ומעשרות – אין לפירות תקנה, שכן אין אפשרות לחלל שם את המעשר שני. לכן ישאיר את הפירות12 עד שיירקבו.13 בשעת דחק והפסד מרובה, יש מתירים לטמא את הפירות על ידי הרטבתם (וייגע באצבעו במים) ולאחר מכן יחלל שוב את המעשר שני.14
חיוב תרומות ומעשרות
פרק ה'- חילול מעשר שני
