י. נאמר בתורה (דברים יח, ג-ד):
וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם...
רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ.
כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים.
יא. התרומה הגדולה ניתנת על ידי הבעלים (ישראל) לכוהן, שנאמר: 'וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם...'
יב. מן התורה כמות הפרי שניתנת לכוהן היא 'כלשהו',1 ואין לה מידה מינימאלית, שנאמר 'ראשית', לאמור אפילו 'כלשהו'.2
יג. התרומה הגדולה, שניתנת לכוהנים, מותרת באכילה לכוהנים ואסורה באכילה ובהנאה לישראל,3 שנאמר: 'וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה'' (ויקרא כב, טז). כיום כל הכוהנים נחשבים טמאים,4 ולכן אסור להם לאכול תרומה.
יד. יש לשמור על התרומה הגדולה ויש להיזהר שלא לטמא אותה, שלא להפסידה, דהיינו להשחית אותה, ושלא לבזות אותה, שנאמר: 'וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי' (במדבר יח, ח).5
טו. מפרישים תרומה גדולה מהפירות שגדלו בשש השנים הראשונות לשמיטה (שנים א-ו), ואילו מהפירות שגדלו בשנת השמיטה פטורים מתרומות ומעשרות.6