חיוב תרומות ומעשרות

א. מן התורה חייבים להפריש תרומות ומעשרות רק מדגן תירוש ויצהר,¹ לאמור חמשת מיני דגן,² יין ושמן זית,³ שנאמר: 'רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ (דברים יח, ד). בשאר פירות האילן יש מחלוקת ראשונים אם חייבים להפריש תרומות ומעשרות מדאורייתא או מדרבנן בלבד.⁴

ב. ירקות חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות מדרבנן בלבד, ואינם חייבים מן התורה. שנאמר 'עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה' (דברים יד, כב), וירקות אינם מוגדרים 'תבואה'.⁵

ג. מדרבנן, חייבים להפריש תרומות ומעשרות מכל גידולי הקרקע שנאכלים על ידי אדם,⁶ ואשר גדלו בארץ ישראל.⁷

ד. התרומות והמעשרות מסודרות במחזור של שבע שנים, המתחיל בשנה א' לשמיטה ומסתיים בשנת השמיטה. זמני חיוב של כל אחד מן התרומות והמעשרות יובאו להלן.

ה. בזמן הזה חיוב תרומות ומעשרות הוא מדרבנן בלבד.⁸