א. יש מינים של פירות שיש להם יבול כלכלי כבר בשנה השנייה או בשנה השלישית לנטיעתם, כגון אפרסק, נקטרינה, ענבים ללא חרצנים ועוד (נתונים אלו משתנים לעיתים מזומנות). ממינים אלו מצויים פירות ערלה בשוק.1
ב. לכתחילה יש לקנות רק מחנות שיש בה השגחה שהיא אינה משווקת פירות ערלה.2 אם אין בנמצא חנות כזו בקרבת מקום, או לחילופין הפירות שם יקרים יותר, מותר לקנות מן השוק רק פירות שרובם אינם אסורים באיסור ערלה, כי 'כל דפריש מרובא פריש'.3 וראוי להחמיר שלא לקנות מינים של פירות שיש בהם שכיחות של 10% ויותר של פירות ערלה.4
ג. אם הפרי מגיע לשווקים באריזתו המקורית, וניתן לזהות מה מקורו - דינו כקבוע, ואסור לאוכלו, גם אם בדרך כלל רובו אינו אסור בערלה.5
ד. אם בטעות קנה אדם בשוק פירות ללא השגחה או שמגישים לו פירות לאכילה - מותר לאכול אותם, שכן 'כל דפריש מרובא פריש'.
ה. פירות שידוע שמקורם מכרם או ממטע שיש בו נטיעות ערלה ונטיעות היתר, אף שאין יודעים אם אותם פירות הם ערלה, אסור לאוכלם, כי 'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי';6 כן הדין גם במקרה שהמטע או הכרם שייכים לגוי. (ראה לעיל פרק א/4).7
ו. אם אדם קיבל מחברו פירות שגדלו אצלו בגינתו הפרטית - ויש ספק אם הפירות אסורים באיסור ערלה - יש לברר אם אין הפירות אסורים באיסור ערלה, כי הספק הוא במקום הקביעות, וכל 'קבוע כמחצה על מחצה דמי'.8
ז. פירות ערלה שהתערבו בפירות מותרים מאותו המין (כגון תפוחים של ערלה בתפוחים של היתר) - בטלים פירות האיסור בפירות ההיתר, אם היחס ביניהם הוא 1/200 (1 איסור כנגד 200 היתר).9 אם התערובת היא של מין באינו מינו (כגון מיץ ענבים של ערלה ברסק תפוחים של היתר) - בטל האיסור בשישים (1 איסור כנגד 60 היתר).10
הלכות כלליות
פרק ז'- ערלה בשוק
