פרק ו'- דיני עציצים - ערלה במשתלות

דיני עציצים - ערלה במשתלות¹

א. חיוב ערלה מתחיל בעת שנוטעים זרע או שתיל של עץ פרי באדמה, שנאמר 'כי תבאו אל הארץ ונטעתם'. אם העץ מצוי בעציץ בתוך גוש אדמה, ויש בעציץ נקב בקוטר 2.5 ס"מ, ואין משטח שמפריד וחוצץ בין העציץ לבין האדמה - נחשב העץ נטוע באדמה.²

ב. גם אם העציץ מוגבה מעל הקרקע, ואין משטח שמפריד וחוצץ בין הנקב שמצוי בתחתית העציץ לבין הקרקע, נחשב העץ מחובר לקרקע ונטוע באדמה.³

ג. אם יש משטח שמפריד וחוצץ בין מצע הגידול שבעציץ (אדמה, חול וכדומה) לבין האדמה - נחשב 'עציץ שאינו נקוב', וחייב בערלה מדרבנן.⁴ למשל עץ פרי שנטוע בעציץ במרפסת של בית; או עצי פרי במשתלות, המצויים בעציצים שמונחים על יריעת פלסטיק, על משטח של עץ או על בלוקים של אבן - כל אלו גדלים ב'עציץ שאינו נקוב', וחייבים בערלה מדרבנן. לאחר שיסתיים מניין שנות ערלה - מותר יהיה לאכול את הפירות. אך אם מעבירים את העציץ לגינה או נוטעים את העץ באדמה, יש למנות שנות ערלה מחדש, שכן בעת ההעברה מתחייב העץ בערלה מן התורה. ⁵

ד. עץ פרי שנטוע על גג של בית (פנטהאוז) או אפילו אם הוא נטוע ב'פטיו' בתוך הבית - חייב בערלה מן התורה.⁶ אך אם העץ נתון בעציץ המונח על ריצפה של בית - דינו כגדל על משטח מנתק ('עציץ שאינו נקוב'), והוא חייב בערלה רק מדרבנן, וכדלעיל.⁷

ה. כאמור כאשר מעבירים עץ הנטוע באדמה ממקום למקום, יש למנות שנות ערלה מחדש, אלא אם כן העץ מצוי בגוש אדמה שמספיק למחייתו למשך שבועיים, כפי שביארנו לעיל (פרק ה/1).

ו. כיום, מי שרוצה לטעת עץ פרי קונה אותו במשתלה. בכמה מן המשתלות גם מכינים את השתילים. שם מייצרים את השתיל מזרעים, או בדרך של ריבוי וגטטיבי (ייחורים) או בדרך של ריבוי מתרביות רקמה. לאחר ייצור השתיל (הכנה) מבצעים הרכבה, ושותלים את העץ המורכב בשקית פלסטיק שבה מצע גידול (בדרך כלל 6-5 ליטר של אדמה, חול, טוף ותערובות שונות).

ז. בדרך כלל השתיל מצוי במשתלה יותר משנה אחת עד שהוא מוכן לשיווק. השקיות והעציצים הנמכרים במשתלות הם בדרך כלל בעלי גושי אדמה שהשתילים יכולים להתקיים מהם.⁸

כדי למנות שנות ערלה מעת ייצור השתיל במשתלה צריך שיתקיימו ארבעה תנאים:

1. שהשקית שבה גדל/נמצא השתיל עמדה במשתלה על הקרקע ולא על משטח מנתק.

2. שיש נקב בתחתית השקית המחזיקה את השתיל.

3. שהשתיל בא בתוך גוש אדמה שהוא יכול להתקיים ממנו.

4. שגוש האדמה שמסביב לשתיל לא התפורר בעת הנטיעה.

אם השתיל אינו עומד בכל התנאים לעיל, ואף אם יש ספק בכך - יש למנות שנות ערלה מחדש.

ח. כאשר מעבירים שתיל מן המשתלה, על פי התנאים והסייגים שנמנו לעיל, אם התפורר חלק קטן מגוש האדמה (עד 30% לערך), אפשר למנות שנות ערלה מעת ייצור השתיל במשתלה. אולם אם חלק גדול מן הגוש התפורר, יש למנות שנות ערלה מההעברה והנטיעה החדשה.⁹

ט. השקית המחזיקה את הגוש נחשבת 'עציץ נקוב' כשהיא בעלת נקב בקוטר של 2.5 ס"מ בתחתית השקית, כאמור לעיל.¹⁰ במקרה שהנקב קטן מ- 2.5 ס"מ יש לשאול רב, וכל מקרה לגופו.¹¹

י. מעת ייצור השתיל ועד השתילה (במטע, בגינה וכדומה) צריך שהשקית תעמוד על הקרקע ולא על משטח מנתק. אולם אפשר להעביר את השתילים מן המשתלה למטע במשאית, אף על פי שזו מנתקת בין השתיל לבין הקרקע, כיוון שהניתוק הוא לזמן קצר.¹²

יא. כאמור, אם השתיל עומד על יריעה מנתקת, למרות שהשקית שבתוכה גוש האדמה נקובה, יש למנות שנות ערלה רק מעת הנטיעה החדשה במטע או בגינה. דוגמאות למשטחים מנתקים: אספלט, בטון, עץ, פלסטיק וכדומה.

יב. יריעת 'פלריג' מחוררת בנקבים קטנים (שעשויה רק משכבה אחת, ואינה מצופה בשכבת פוליאטילן, והמים מחלחלים דרכה) - אינה מנתקת, ואין צורך למנות מניין חדש של שנות ערלה.¹³ אם יריעת ה'פלריג' עשויה משתי שכבות, שכבה אחת של ניילון אטום ושכבה נוספת של 'פלריג' מחורר, הריהי חוצצת בין השתיל לבין הקרקע, ויש למנות מניין חדש של שנות ערלה.

יג. עצים שמצויים בגוש אדמה ונתונים בתוך שק מפלריג המחורר בנקבים קטנים, אך אין בהם נקב של 2.5 ס"מ כנדרש - גם אם הם מונחים על האדמה - יש למנות שנות ערלה מעת הנטיעה במטע או בגינה, ואין להחשיב את שנות המשתלה.¹⁴ אמנם אם הם מונחים זמן רב באותו מקום, והשורשים חדרו לאדמה, אפשר למנות שנות ערלה מן הזמן שיש די שורשים היכולים לספק את צורכי העץ במשך שבועיים.¹⁵

יד. במשתלות שאינן מייצרות את השתילים אלא משווקות לצרכנים פרטיים שתילים של המשתלות המייצרות אותם, בדרך כלל, אין אפשרות לדעת אם השתיל עמד במשך כל הזמן על הקרקע, ולכן יש להחמיר ולמנות שנות ערלה מעת הנטיעה במטע או בגינה, אלא אם כן המשתלה עצמה עומדת תחת השגחה.