הרכבה

'הרכבה פירושה הבאה למגע צמוד של שני חלקי צמח וגטטיביים: עלה, גבעול או שורש, תוך שאיפה שהם יתאחו ותחול זרימה הדדית של חומרים אורגאניים ואנאורגאניים בין שני חלקים אלה, ובמיוחד בין הכנה המושרשת לבין הרוכב. הרכבה זו נעשית בדרכים שונות: הרכבת עין, ראש, סדק, יתד, סדן ועוד. כרגיל בוחרים לכנה את הצמח החסון, המפתח מערכת-שורשים טובה והוא מתאים לתנאי הקרקע, בעוד הרוכב צריך להצטיין בפוריות ובטיב פריו'.¹

ו. בדרך כלל כשמרכיבים רוכב על כנה, בין בהרכבת עין ובין בהרכבת ראש - מונים שנות ערלה מעת נטיעת הכנה ולא מעת ההרכבה,² מלבד המקרים המוזכרים להלן.

ז. אם הרכיבו את הרוכב על הכנה בגובה נמוך מטפח (8 ס"מ), לכתחילה יש למנות שנות ערלה מעת ההרכבה ולא מעת נטיעת הכנה.³ אמנם בשעת הדחק יש מקום להקל ולמנות שנות ערלה מעת נטיעת הכנה, גם אם הורכבה נמוך מטפח.⁴

ח. אם הרכיבו את הרוכב על גבי כנת סרק, יש למנות שנות ערלה מעת ההרכבה ולא מעת נטיעת הכנה.⁵ כנות סרק הן כנות שאינן נותנות פרי, ויש להכליל בכנות סרק גם כנות שפירותיהן אינם ראויים למאכל בכלל, וכן כנות בעלות פריחה זכרית.⁶

ט. אם הרכיבו שני מינים באיסור (כגון אגס על חבוש או שזיף על כנת 677) - אין חובה למנות שנות ערלה מעת ההרכבה, אלא מונים את שנות הערלה מעת נטיעת הכנה.⁷

י. לפעמים ישנן כנות שאינן גדלות כראוי, ולכן מבצעים 'הרכבת תמך'. שותלים כנה בצמוד לעץ הבוגר, מקלפים את הגזע של העץ הבוגר ומצמידים אליו את הכנה הצעירה עד שתתאחה.

1. לכתחילה יש לקחת כנה שכבר עברה שנות ערלה. למעשה אין נוהגים כן, כי מבחינה מקצועית כנה בת שלוש ויותר אינה גמישה, וקשה להצמידה לעץ הבוגר.

2. עדיף לשתול את הכנה הצעירה ולחכות שבועיים עד שתיקלט, ולבצע את הרכבת התמך רק לאחר זמן זה. לחילופין, אפשר לטעת את הכנה הצעירה כשהיא בגוש אדמה (שיכולה לחיות ממנו, שנלקחה ממשתלה שהקפידה על ההנחיות דלהלן, פרק ו סעי' ו-ח) שכן אז היא תחשב קלוטה באדמה גם לפני שיעבור זמן קליטה.

3. גם במקרה שנטעו את הכנה הצעירה וביצעו את הרכבת התמך מייד, אין צורך למנות שנות ערלה מחדש (לאחר ניוון הכנה הזקנה), והפירות מותרים.⁸