העברה והעתקה של עצי פרי

א. מניין שנות ערלה מתחיל מעת נטיעת הייחור או זריעת הגרעין, כפי שביארנו לעיל (פרק א סעי' ג).¹

ב. אם מעבירים עץ ממקום למקום, יש להתחיל ולמנות את שנות הערלה מחדש, שכן הנטיעה במקום החדש הרי היא בכלל 'ונטעתם'. יש לציין שיש מקרים שבהם אסור להעביר עץ מאכל, מפני שיש איסור 'לא תשחית את עצה'² או מפני מצוות יישוב ארץ ישראל,³ ויש לבחון כל מקרה לגופו.

ג. כשמעבירים עץ ממקום למקום, אך יחד עם העץ מעבירים גם את גוש האדמה שעוטף את השורשים - אין צריך למנות שנות ערלה מחדש, בתנאי שגוש האדמה מספיק למחיית העץ במשך שבועיים.⁴

ד. כשמעבירים עץ עם גוש אדמה מסביבו, ואין יודעים אם גוש זה מספיק למחיית העץ במשך שבועיים, כדאי בתחילה לגזום את העלווה של העץ בצורה מקסימאלית.⁵ לאחר מכן אפשר לנקוט באחת משתי האפשרויות דלהלן:

1. לשאול איש מקצוע (אגרונום) מהו גודל גוש האדמה שנצרך לקיום העץ במשך שבועיים. ⁶

2. אם אין אגרונום לשואלו ובכל אופן רוצים 'להרוויח' את שנות הערלה,⁷ יש לקחת את העץ עם גושו, להניח אותו בבור שמוכן לנטיעה, אך לא לכסות באדמה אלא להשאיר את העץ מונח כך למשך שבועיים. יש להשקות בעדינות⁸ את העץ, במידה ובכמות שהיה משקה לפני עקירתו. לאחר שבועיים יש להסתכל על העלים של העץ - אם הם מתייבשים וקמלים, סימן הוא שהעץ קיבל זעזוע, אין גוש האדמה מספיק למחייתו, ולכן יש למנות שנות ערלה מחדש לאחר הנטיעה. אם אין העלים קמלים, אפשר לכסותו ולהוסיף לו את האדמה שבצדי הבור, ואין למנות שנות ערלה מחדש.⁹

ה. עץ שנעקר באופן חלקי ממקום גידולו, אך נשאר מחובר לאדמה על ידי שורש אחד¹⁰ - אפשר להחזירו למקומו, לכסות את השורשים באדמה,¹¹ ולהשקות באותה מידה ובאותן כמויות כמקודם. לאחר מכן יש לבחון את השפעת העקירה על העץ: אם כל העלים נובלים ומתייבשים, סימן הוא שהעץ התנתק ויש למנות שנות ערלה מחדש, ואם אין עליו נובלים - פטור מן הערלה.