תוכן עניינים

הלכות ערלה

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות חנוכה - תוכן עניינים:

פרק א'. פרק א'-מבוא: הלכות כלליות

איסור ערלה בארץ ישראל ובחוץ לארץ

facebook email whatsapp

יב. מן התורה, ערלה אסורה בארץ ישראל גם בזמן הזה.1 אמנם גם בחו"ל חל איסור ערלה, אך הוא אינו אלא מ'הלכה למשה מסיני'.2

יג. ההבדל בין האיסור בארץ ישראל לבין האיסור בחו"ל הוא שבארץ ישראל, בכל מקרה של ספק יש להחמיר, כדין ספק דאורייתא, ואילו בחו"ל במקרה של ספק, יש להקל ולהתיר.3

יד. לכן המוצרים התעשייתיים כמו ריבה, מיץ וכדו', אם מעורבים בהם פירות שיש בהם חשש ערלה - מותרים. כי לרוב, מוצרים תעשייתיים אלו עשויים מרכז של פירות שמיובאים מחו"ל, וספק ערלה בחו"ל - מותר. למשל, מיצים שאחד המרכיבים בהם הוא פסיפלורה או פאפיה - גם מי שמחמיר לאסור פירות אלו משום ערלה (עי' להלן פרק ג סעי' ו) - יכול לשתות את המיצים, כי כאמור רכז הפירות מיובא מחו"ל.4

טו. איסור ערלה בחוץ לארץ אינו רק איסור אכילה אלא הוא גם איסור הנאה.5

טז. מדאורייתא חל איסור ערלה על פירות הגדלים בכל ארץ ישראל, כולל המקומות שכבשו עולי מצריים.6

6 הערות

1.
שו"ע, יו"ד סי' רצד סעי' ח. ערלה נחשבת מצווה התלויה בארץ (עי' קידושין פ"א מ"ט); ולמרות שרוב המצוות התלויות בארץ - אין חיובן מן התורה בזמן הזה (כי יש מהן שתלויות ב'רוב יושביה עליה' או בקדושת ארץ ישראל) - איסור ערלה הוא מדאורייתא גם בזמן הזה.
2.
רמב"ם, הלכות מאכלות אסורות פ"י ה"י.
3.
קידושין לח ע"ב; רמב"ם, שם הי"א; שו"ע, שם סעי' ט.
4.
אמנם יש חברות קטנות ויוקרתיות שמשווקות מיץ פסיפלורה מייצור מקומי, או גלידריות שמוכרים בהן 'ברד' וגלידות שיש בהם מחית פסיפלורה מן הארץ; אך במפעלים הגדולים אין זה מצוי בדרך כלל.
5.
עי' תוס', קידושין לו ע"ב, ד"ה כל; תוס' רי"ד, סוכה לה ע"א; תורת הארץ (קליערס), פ"ט אות יב.
6.
כגון דרומית לאשקלון, עי' במפה לעיל הל' תרו"מ, פרק ז/2; ועי' בס' קטיף שביעית, עמ' 52 הערה 2. הסיבה לכך היא מפני שאיסור ערלה אינו תלוי בכיבוש, לכן גם במקומות שבטלה קדושת ארץ ישראל - קיים איסור ערלה מן התורה; וכן היא דעת רוב הפוסקים, עי' נטע הילולים, עמ' כג זרע גד ס"ק כ; אמנם עי' משנה למלך לרמב"ם, הל' מאכלות אסורות פ"י הי"א, שדין מקומות אלו כדין חו"ל, אך אין נוקטים כך: הגר"מ אליהו, התורה והארץ א, עמ' 21 הערה 20; הגר"י אריאל, אמונת עתיך 53 (תשס"ג), עמ' 34.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ