א. איסור כלאי הכרם הוא בגפן יחד עם אחד ממיני הצמחים החד-שנתיים: ירק, תבואה או קטנית, ובלבד שיהיה ראוי למאכל אדם או בהמה ושרגילים לזרוע,1 לשתול או לגדל אותו.2
ב. אם הצמח אינו ראוי למאכל אדם או בהמה - אינו אסור בכלאי הכרם, אף אם הוא מיועד לצרכים אחרים כגון רפואה, נוי וכדו';3 ולדעה זו מותר לשתול פרחים (חד-שנתיים) ליד גפן או לטעת גפן באמצע דשא. ויש אומרים שאסור בכל מקרה שרגילים לזרוע, לשתול ולגדל את הצמח,4 ולדעה זו אסור לשתול פרחים (חד-שנתיים) ליד גפן או לטעת גפן באמצע דשא.5
ג. אסור לטעת את צמח הפסיפלורה ליד הגפן, שכן להרבה פוסקים הוא נחשב ירק.6 אם שתלו צמח פסיפלורה במרחק הנצרך על פי הדין מן הגפן, ולאחר זמן הוא התפשט תחת הדליית הגפן - הפסיפלורה והגפן אינם נאסרים, אך יש להטות את ענפי הפסיפלורה שלא יהיו תחת הגפן.7
ד. בהקשר להגדרות וסיווג הצמחים לאילן ולירק, ראה לעיל הלכות ערלה פרק ג. כמו כן ראה נספח א' ובו רשימה של צמחי תבלין שכיחים וסיווגם לצמחים חד-שנתיים (האסורים משום כלאי הכרם) או לצמחים רב-שנתיים (המותרים בכלאי הכרם).