תוכן עניינים

הלכות כלאיים

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

פרק ח'- כלאי אילן

facebook email whatsapp

א. נאמר בתורה (ויקרא יט, יט): '...בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים'. חז"ל למדו מן הסמיכות שבין איסור הרבעה לאיסור זריעה שכשם שאסור להרביע בבהמה מין בשאינו מינו, כך אסור להרכיב באילן מין בשאינו מינו.1

ב. הרכבה היא החדרת ענף של עץ אחד (להלן רוכב) בתוך עץ אחר (להלן כנה), באופן כזה שהם יתאחו וייעשו גוף אחד. אם הרוכב והכנה אינם מאותו מין, ההרכבה אסורה מדיני כלאי אילן.

ג. באילנות יש רק איסור כלאי אילן, לאמור פעולת הרכבה של מין בשאינו מינו. לכן מותר לזרוע שני מינים של זרעי אילנות יחד או בסמיכות זה לזה. כך הדין גם בזרע של ירק ליד זרע אילן.2 יוצא מכלל זה גפן יחד עם ירק או שאר צמחים חד-שנתיים, שכן בגפן יש גם איסור כלאי הכרם (ראה להלן פרק ט).

ד. עם זאת יש להיזהר לא לזרוע זרע של צמח חד-שנתי בסמוך ממש לגזע של עץ, אלא יש להרחיק 24 ס"מ (ג' טפחים) מגזע העץ, כדי שלא ייראה כמרכיב על השורשים.3

ה. הכלאה היא פעולת האבקה שבה מפזרים אבקה מפרח זכרי על פרח נקבי במטרה לקבל פרי, ואין משמעותה החדרת ענף של עץ לתוך עץ אחר; לכן פעולה זו מותרת באילנות אף כשהם אינם בני אותו מין.4

ו. עץ הנוצר מהכלאה של שני מינים, מותר להרכיבו על ענף אחר שצמח בעקבות הכלאה דומה. אמנם אסור להרכיב אותו על צמח שהוא ממין אחד מאבותיו,5 אלא אם כן יש דמיון גדול בינו לבין הצמח הנ"ל.6

ז. איסור הרכבה חל באילנות מאכל ממינים שונים,7 וכן אילן מאכל באילן סרק.8 כמו כן אסור להרכיב ירק ממין אחד בירק ממין אחר.9

ח. מותר להרכיב אילן סרק באילן סרק, כי כל אילנות הסרק נחשבים כמין אחד.10

1.
קידושין לט ע"א; רמב"ם, הל' כלאיים פ"א ה"ה.
2.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"א הלכה ו; שו"ע, יו"ד סי רצה סעי' ג.
3.
ש"ך לשו"ע, שם סס"ק ה; ועי' חזו"א, הל' כלאיים סי' ב ס"ק ה ד"ה וכתב הש"ך.
4.
כי רק הרכבה נאסרה בכלאי אילן דומיא דהרבעה; וכ"כ הגר"ש ישראלי התורה והארץ ג עמ' 121; אך בשו"ת שבט הלוי, ח"ט סי' רכד, סובר שאסור. דוגמה לכך: ישנן כיום כנות רבות שהן הכלאה מלאכותית של אפרסק עם שקד, ואלו נחשבים שני מינים כמבואר במשנה כלאיים, פ"א מ"ד.
5.
שו"ת באהלה של תורה ד, סי' לב.
6.
חוקות הארץ, עמ' 153, והערה 22.
7.
כלאיים פ"א מ"ז, רמב"ם, שם; שו"ע, יו"ד סי' רצה סעי' א.
8.
ירושלמי, כלאיים פ"א ה"ד, ה"ז; שו"ע, יו"ד סי רצה סעי' ג. יש אומרים שהאיסור הוא מדאורייתא ויש אומרים שהוא מדרבנן, עי' חוקות הארץ, עמ' 63, הערה 14. אמנם אם אילן המאכל מוגדר כמינו של הסרק (כגון שדומים בצורת העלים) - מותר, עי' משפט כהן, סי' כד אות ד; אמונת עתיך 18 (תשנ"ז), עמ' 20-25; וכ"כ הרה"ג דב ליאור, אמונת עתיך 19 עמ' 33.
9.
כלאיים פ"א מ"ז; שו"ע יו"ד סי' רצה סעי' ג; אמונת עתיך 23 (תשנ"ח) עמ' 35-30; אמונת עתיך 95 (תשע"ב), עמ' 31‑38.
10.
ר"ש ורא"ש, כלאיים פ"א מ"ז; רמ"א לשו"ע יו"ד סי רצה סעי' ו.

ט. אסור להרכיב שני מינים - רוכב ממין אחד על כנה ממין אחר - גם בחוץ לארץ.1

י. אסור להרכיב שני מינים גם בתוך בית וגם בעציץ שאינו נקוב.2

1.
הגמ' קידושין לט ע"א, לומדת זאת מן ההיקש של איסור כלאי אילן (לא תזרע כלאיים) להרבעת בהמה; וכן נפסק ברמב"ם, הל' כלאיים פ"א ה"ה; שו"ע, יו"ד סי' רצה סעי' א. ובעניין הרכבת ירקות בחו"ל ראה: הרב יהודה עמיחי, 'הרכבת ירקות', אמונת עתיך 23 (תשנ"ח), עמ' 35-30.
2.
ארץ חמדה, עמ' קלח, ולדעתו אסור מדרבנן, ומסתבר שהוא הדין בעציץ שאינו נקוב; ועי' מעדני ארץ, כלאיים, עמ' עז, שייתכן שאסור מדאורייתא בעציץ שאינו נקוב שכן הוקש להרבעה; חזו"א, שביעית סי' כו ס"ק ד, סוף ד"ה ומש"כ.

יא. עץ מאכל שהורכב באיסור (מין באינו מינו), אסור לטעת אותו,1 אסור להשקות אותו, אסור לעשות מלאכות שונות לצורך קיומו וגידולו של העץ,2 ולכתחילה יש לעקור אותו.3

יב. בשעת הדחק ובמקום הצורך יש לסמוך על הדעות שאין איסור קיום בעץ מורכב (ובפרט לאחר שהתאחה),4 כאשר ההרכבה התבצעה במשתלה ע"י גוי, בתוך מבנה, ובמנותק מן האדמה, ובעת הנטיעה השתיל היה בגוש אדמה ולא חשוף שורש.5 במקרים אלו מותר להשקות, לדשן ואף לקטוף את הפירות.

יג. אם לא ברור שההרכבה הייתה אסורה וייתכן שהכנה והרוכב הם 'מין במינו' או לחילופין מדובר בכנה ורוכב שהם 'ספק מינו' - מותר לכתחילה לקיים את העץ המורכב.6

יג. יש משתלות המשווקות עצים רב-מיניים - 'מולטי פרי'. אם הם מורכבים בזנים שונים של מין אחד, כגון כמה זנים של שזיף - מותר לטעת את העץ ולגדל אותו כרגיל. אך אם מורכבים על הכנה כמה מינים כגון אפרסק ומשמש, אין לטעת את העץ ואין לעשות פעולות הנצרכות להמשך גידולו, כדלעיל. הוא הדין גם אם מורכבים עליו מיני הדר שונים כגון תפוז, קליפים, אשכולית וכדו', שמוגדרים עפ"י ההלכה כ'ספק מינו'.7

יד. פירות שגדלו על עץ שהורכב באיסור (כגון אגס המורכב על חבוש) - מותרים.8

1.
לדעת הרב קוק זצ"ל אסור מדרבנן, עי' משפט כהן, סי' כ, כג; ולדעת החזו"א, אסור מדאורייתא, עי' חזו"א, כלאיים סי' ב ס"ק ט.
2.
שו"ע, יו"ד סי' רצה סעי' ז; חזו"א, דיני כלאיים אות לה; משפט כהן, סי' יז; ועי' חוקות שדה, עמ' יא סעי' ח, ובאריכות בהערה יב; אמונת עתיך 98 (תשע"ג), עמ' 57-51; ויש חולקים וסוברים שאין איסור קיום, עי' ס' התורה והארץ ב, עמ' 392-383; חוקות הארץ, עמ' 77-76.
3.
  אם עוקר את העץ בגלל חשש כלאיים, אין בכך איסור 'בל תשחית', שכן אינו 'דרך השחתה' (רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"ח); ועי' בעניין זה בספר 'עץ השדה' לרב שטסמן (ירושלים תש"ס, עמ' נו) שמציין לשו"ת שואל ומשיב רביעא, ח"א סוס"י כח, וכן שו"ת דברי חיים, יו"ד ח"א סוס"י ס, שהרמב"ם התיר לעקור אילנות במקום צורך: 'ואין צורך גדול מזה לשמור מספק איסור תורה...'.
4.
  לדעת שו"ת חתם סופר, ח"ו סי כה, מותר אפילו לטעת את העץ המורכב, אך הרב קוק זצ"ל, משפט כהן, סי' יג (עמ' כד/2), סי' כג (עמ' לח/1), וע"ע שם, סי' יד-טו, כ-כב סמך על דבריו לגבי נטיעה רק לשעת הדחק; חוקות הארץ, עמ' 77 והערה 16. אמנם אם העץ נמצא במשתלה בגוש אדמה, יש מקום להקל בנטיעת העץ המורכב, עי' חזו"א שם, שאסר כי העץ אינו מתקיים זמן רב; ועי' במש"כ הגר"ש ישראלי, התורה והארץ ג, עמ' 120, שדן בכך, ולמעשה נוטה להחמיר.
5.
כמבואר בשו"ת חתמ"ס וערוך השלחן שם; והגר"י אריאל בשו"ת באהלה של תורה ד, עמ' 248-246, נוטה להקל על סמך דבריהם; ועי' ארץ חמדה, עמ' פא-פב, שנוטה להתיר את הקיום רק כשיש ספק וכאשר הקרקע מכורה לגוי; ועי' בתשובת הגר"ד ליאור, אמונת עתיך 2 (תשנ"ה), עמ' 12, שהתיר את הקיום במקום הפסד, על סמך תשובת החתמ"ס ודברי ערוך השלחן.
6.
חזו"א, דיני כלאיים אות לה.
7.
שכן אין לך מראית העין גדולה מזו, עי' רמב"ם הל' כלאיים פ"ג ה"ה; שו"ת כרם שלמה, זרעים סי' ב; אמונת עתיך 18 (תשנ"ז) עמ' 26‑27.
8.
   כלאיים פ"ח מ"א; רמב"ם, הל' כלאיים פ"א ה"ז; שו"ע, יו"ד סי' רצה סעי' ז.

טו. אסור לומר לגוי שירכיב עבור הישראל הרכבה של מין באינו מינו.1

טז. אם יש ספק לגבי הגדרת המין של הכנה והרוכב, או במקרה שאין אפשרות לברר מינה של הכנה - מותר לומר לגוי לבצע את ההרכבה.2 לגבי הגדרות המין ראה לעיל פרק ב; רשימה של צירופי כנה-רוכב מותרים, מסופקים ואסורים, ראה להלן בנספח ג'.

  
1.
  רמב"ם, הל' מלכים פ"י ה"ו; ונחלקו הפוסקים אם לגוי אסור להרכיב מדאורייתא ולכן יש באמירה משום 'לפני עור לא תתן מכשול', או שאינו אסור אלא מדרבנן משום 'אמירה לעכו"ם', עי' חוקות הארץ, עמ' 70-68.
2.
חזו"א, כלאיים סי א ס"ק א ד"ה ואפשר, וד"ה ובמש"כ כלאים; ארץ חמדה, עמ' לה-לו.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ