תוכן עניינים

הלכות כלאיים

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

פרק ה'- שיעורי ההרחקה בין המינים

facebook email whatsapp

א. מותר לזרוע שני מיני זרעים זה לצד זה רק כאשר יש ביניהם הרחקה או דבר המפסיק, באופן שייראה שהמינים מובדלים זה מזה.1

ב. ההרחקה בין שני המינים נמדדת ממקום הזריעה וממקום הגבעול של השתיל ולא מקצה העלים של כל שתיל. לכן אם הרחיקו בין שני מינים כדין, ולאחר מכן העלים של כל אחד מן המינים התקרבו זה לזה - אין בכך כלום.2

ג. ישנו מספר רב של שיעורים ואופני הרחקה, והם נקבעים על פי שני משתנים: סוג הגידולים ושטח הזריעה.3 כאן נביא רק את שיעורי ההרחקה השכיחים והמצויים ביותר. לגבי מקרים ספציפיים ומסובכים יש לעשות שאלת חכם.4

ד. שיעורי ההרחקה משתנים ע"פ סוגי הגידולים דלהלן: תבואה, ירקות, קטניות (לגבי הגדרתם, ראה לעיל פרק ד). השיעורים להלן הם עפ"י הגר"ח נאה.5

1.
  רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג ה"ז.
2.
מלבד 'הדלעת היוונית' ושאר המינים המתפשטים (ראה להלן סעיף י) שאם עליה התקרבו יש לעקור, עי' רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג הי"ד. לגבי זיהוי הדלעת היוונית, עי' אמונת עתיך 24 (תשנ"ח), עמ' 35-29.
3.
רמב"ם, הל' כלאיים פרק ג הלכה ח.
4.
עי בס' חוקות הארץ, פ"ג-פ"ד; חוקות שדה, פרק ה; אמונת עתיך 27 (תשנ"ט), עמ' 43-37, ולהלן נספח ב'.
5.
ספר שיעורי תורה, לגר"ח נאה, עמ' רמט; כך נהגו העולם, כך מנהג ירושלים, וכן הכריע הראשון לציון הגר"מ אליהו. בפרט שנד"ד הוא בדרבנן וספק בדרבנן - להקל.

ה. בין שני שדות תבואה ממינים שונים ששטחם המינימלי הוא 825 מ"ר (28.7 מ' X 28.7 מ' = ט' קבין),1 יש להניח שטח לא זרוע בגודל 5 מ' X 5 מ'2 (בית רובע).3

ו. בין שתי שורות תבואה ממינים שונים יש להניח שטח לא זרוע בגודל של 0.96 מ' X 0.96 מ' (ב' אמות מרובעות).4

ז. בין שני זרעי תבואה ממינים שונים יש להניח שטח לא זרוע בגודל של 0.96 מ' X 0.96 מ' (ב' אמות מרובעות). 5

 
1.
ארץ חמדה, עמ' צה; אך לדעת החזו"א, דיני כלאיים אות ח, שיעור שדה קטן יותר, והוא קצת יותר גדול מבית רובע: 10.2 אמות X 10.2 אמות = 37.45 מ"ר.
2.
לאמיתו של דבר, 4.896 מ' (10.2 אמה = 10.2 מ' X 0.48 מ' = 4.896 מ'), אך למען הנוחות כתבנו 5 מ'.
3.
רמב"ם, הל' כלאים פ"ג ה"ט; ארץ חמדה, עמ' צה. אם אורך השדה גדול מ-5 מ' - לדעת החזו"א, הל' כלאיים סי' ו ס"ק א אות א, מותר להצר את המרחק בין שני השדות, ולדעת הגר"ש ישראלי, ארץ חמדה, עמ' פו/2, מותר להצר, אך בכל מקרה המרחק בין השדות לא ירד מחצי מטר (ו' טפחים = 0.48 מ').
4.
  רמב"ם, הל' כלאיים פ"ד ה"ו; ארץ חמדה, עמ' צו.
5.
ארץ חמדה, עמ' צו; וע"ע שם, עמ' פח.

ח. בין שני שדות ירק ממינים שונים, ששטחם המינימלי הוא 825 מ"ר (28.7 מ' X 28.7 מ' = ט' קבין),1 יש להניח שטח לא זרוע בגודל של 0.48 מ' X 0.48 מ' (ו' טפחים על ו' טפחים).2

ט. בזרעי ירק בודדים, בשתי שורות של ירק או כשאחד מן השטחים קטן מ-825 מ"ר - יש להרחיק בין המינים 12 ס"מ.3

י. במיני הירק המתפשטים (מיני דלועין, דלעת, דלורית, מלפפון, קישוא, מלון, אבטיח) צריך להוסיף לשיעור ההרחקה של דין ירק גם את מידת ההתפשטות של מינים אלה. מידת ההתפשטות היא ד' אמות (1.92 מ'), לאמור ב' אמות לכל צד (0.96 מ').4

1.
ארץ חמדה, עמ' צה.
2.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג ה"י; אם אורך השדה גדול מ-0.48 מ' - לדעת החזו"א, הל' כלאיים סי' ו ס"ק א אות א, מותר להצר את המרחק בין שני השדות, ולדעת הגר"ש ישראלי, ארץ חמדה, עמ' פו/2, מותר להצר, אך בכל מקרה המרחק בין השדות לא יקטן מ-8 ס"מ (טפח).
3.
חזו"א, הל' כלאיים סי' ח ס"ק יט ד"ה ואם; שם, דיני כלאיים אות יא. ולדעת הגר"ש ישראלי, לא מועיל רווח של טפח וחצי, אלא יש להניח רווח של תלם שעומקו כרוחבו (לפחות טפח), עי' ארץ חמדה, עמ' פט; הסברה היא שבתלם יש היכר רוחב וגובה.
4.
הגר"ש ישראלי, ארץ חמדה, עמ' פט-צ, ולכך נטה הגר"י אריאל; אך החזו"א, דיני כלאיים אות א, מקל ומחייב רק את ההרחקה הבסיסית מלבד בדלעת יוונית.

יא. בין שדה תבואה לשדה ירק ששטחם המינימלי הוא 825 מ"ר (28.7 מ' X 28.7 מ' = ט' קבין),1 יש להניח שטח לא זרוע בגודל 5 מ' X 5 מ' (בית רובע).2

יב. בין שורת תבואה לשורת ירק - יש להרחיק 0.48 מ' (ו' טפחים).3

יג. בין זרע תבואה לזרע ירק - יש להרחיק 0.48 מ' (ו' טפחים).4

1.
ראה לעיל הערה 62.
2.
  רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג הי"א.
3.
מצות הארץ לר"ק כהנא, ירושלים תשל"ט, עמ' לז.
4.
  דרך אמונה, כלאיים פ"ד ה"ז ס"ק מט.

יד. לגבי שיעור ההרחקה בקטניות נחלקו הפוסקים: יש אומרים שדין הקטניות כירק1 ודינן כמוזכר לעיל סעי' 2; ויש אומרים שדינן כתבואה2 והוא כמוזכר לעיל סעי' 1. ולמעשה, יש להרחיק בין מיני קטניות מרחק של 0.48 מ' בין בזרעים בודדים ממינים שונים ובין בשורות ובשדות.3

1.
ארץ חמדה, עמ' פה; שם, עמ' קמד-קמט.
2.
חזו"א, סי' ו ס"ק ב; שם, סי' ח ס"ק ב; שם, דיני כלאיים אות ה; שו"ת באהלה של תורה ד, סי' כו אות א; ועי' שם, סי' כח אות א, שנקט שתירס שנזרע בשדות גדולים ולא מעט מעט - דינו כתבואה.
3.
העיקרון הוא שבדרבנן אנו נוקטים לקולא. לכן אנו חוששים לדעת החזו"א ומחייבים את ההרחקה הנצרכת מדאורייתא בתבואה, לאמור 0.48 מ' (ו' טפחים, עי' רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג ה"ט). מעבר לכך יש להקל.

טו. יש דברים המפסיקים בין שני מינים ללא צורך בהרחקות,1 שכן על ידם ניכרת ההפרדה בין המינים:

·       גדר, סלע או כל מחיצה בגובה 0.8 מ' (י' טפחים) שאורכם לפחות 0.32 מ' (ד' טפחים) ועוביים אפילו כל שהוא.2

·       עמודים שאין ביניהם יותר מ-0.24 מ' (ג' טפחים) מצטרפים למחיצה, כי דינם כלבוד וכמחוברים יחד.3

·       חריץ שעומקו 0.8 מ' (י' טפחים), אורכו לפחות 0.32 מ' (ד' טפחים) ואף רוחבו לפחות 0.32 מ' (ד' טפחים).4

·       שביל, דרך או כביש שרוחבם עולה על 1.92 מ' (ד' אמות).5

·       שטח אדמה חרוש שאינו זרוע ברוחב 1.92 מ' לפחות (ד' אמות).6

·       צורת הפתח (שני עמודים סמוכים, וקנה או חוט על גביהם) בגובה 0.8 מ' (י' טפחים) לפחות, ואם הצמח גדל מעבר לכך, צריך שגובה צורת הפתח יהיה 0.8 מ' מעל העלים העליונים.7

אמנם יש להתיר להשתמש בצורת הפתח כמפריד בין שני מינים רק כאשר צורת הפתח מצויה בארבעת הצדדים של המין האחד. אך כאשר צורת הפתח מצויה רק בצד אחד בין שני המינים - אין להתיר, אלא אם כן מרחיק את ההרחקה המינימלית הנצרכת מן התורה, כל מקרה לפי דינו, כגון 8 ס"מ (טפח) - בירקות; 0.48 מ' (ו' טפחים) - בתבואה.8

1.
כלאיים פ"ב מ"ח; רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג הט"ו.
2.
כלאיים פ"ב מ"ח; ארץ חמדה, עמ' צד. ראוי לציין שע"י המחיצה מותר לזרוע כנגדה מין אחר. אם חלק מן המחיצה פרוץ מותר לזרוע כנגד הפִרצה, אם אין ה'פרוץ מרובה על העומד', ובלבד שאין הפרצה גדולה מי' אמות - עי' ארץ חמדה, שם.
3.
כלאיים פ"ד מ"ד; רמב"ם, הל' כלאיים פ"ז הט"ו; ארץ חמדה, שם.
4.
כלאיים פ"ב מ"ח; רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג הט"ו; ארץ חמדה, שם.
5.
  כלאיים פ"ב מ"ח; רמב"ם, הל' כלאיים פ"ג הט"ו; ארץ חמדה, שם.
6.
   רדב"ז, לרמב"ם הל' כלאיים פ"ג הט"ו; ועי' ארץ חמדה, שאף שלדעת הרבה פוסקים צריך בית רובע (5 מ' X 5 מ').
7.
עי' ארץ חמדה, עמ' קיא-קיב, ושם כותב שעד י' אמות מרווח בין העמודים יכול הקנה העליון להיות מן הצד, ומעל י' אמות הוא צריך לעמוד מעל שני הקנים הצדדיים.
8.
חזו"א, דיני כלאיים אות ה, יח, כ; ועי' גם חזו"א, הל' כלאיים סי' יא ס"ק ח; וכן פסק הגר"י אריאל. והגרש"ז אוירבאך במנחת שלמה א, סי' לו עמ' קצג, הקל אף בצורת הפתח מצד אחד וגם אם אינה מקיפה את המין האחד. על דיני צורת הפתח בכלאי הכרם, עי' חוקות הארץ, עמ' 612-611.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ