פרק ד'. פרק ד'- המינים האסורים בכלאי זרעים
א. מיני זרעים הנכללים באיסור 'כלאי זרעים' הם כל סוגי הגידולים החד-שנתיים: תבואה, קטניות, ירקות.1
1. תבואה היא חמשת מיני דגן: חיטים, כוסמין, שעורים, שיבולת שועל ושיפון.2
2. קטניות הן צמחים חד-שנתיים שרגילים לאכול את הזרע שלהם, כגון פול, עדשים, אורז וכדו'.3
3. ירקות הם צמחים חד-שנתיים שהפירות או העלים שלהם נאכלים, כגון עגבניות, פלפל או ירקות עלים.4 כמו כן צמח רב-שנתי שמתחדש מן השורש - נחשב אף הוא ירק.5
ב. אין איסור 'כלאי זרעים' בזרעי אילנות, ומותר לזרוע שני זרעי אילנות יחד או זרעי אילנות עם תבואה, קטניות או ירקות.6
ג. איסור כלאי זרעים הוא כאמור בצמחים חד-שנתיים, ובלבד שיהיו ראויים למאכל אדם.7 גם במקרה שאחד המינים משמש למאכל אדם והאחר אינו כזה אך רגילים לגדל אותו ולזרוע ממנו שדות שלמים (כגון כותנה) – אסור.8 ולפי זה יש להרחיק צמח שמיועד למאכל אדם מפרחי נוי.9
ד. אם שני המינים אינם מאכל אדם, אף אם משתמשים בהם למאכל בהמה (או לצורך אחר) - אין בהם איסור כלאיים.10
ה. אין איסור כלאי זרעים בצמחים שמיועדים לתרופה,11 בצמחי נוי ובצמחי ריח,12 אך בצמחי תבלין (כגון פטרוזיליה וכוסברה) וצמחים שמיועדים לנתינת טעם בתה (כגון נענע) - אסור.13
איסור זריעה
המינים האסורים בכלאי זרעים
המינים האסורים בכלאי זרעים