פרק ד'- המינים האסורים בכלאי זרעים

א. מיני זרעים הנכללים באיסור 'כלאי זרעים' הם כל סוגי הגידולים החד-שנתיים: תבואה, קטניות, ירקות.¹

1. תבואה היא חמשת מיני דגן: חיטים, כוסמין, שעורים, שיבולת שועל ושיפון.²

2. קטניות הן צמחים חד-שנתיים שרגילים לאכול את הזרע שלהם, כגון פול, עדשים, אורז וכדו'.³

3. ירקות הם צמחים חד-שנתיים שהפירות או העלים שלהם נאכלים, כגון עגבניות, פלפל או ירקות עלים.⁴ כמו כן צמח רב-שנתי שמתחדש מן השורש - נחשב אף הוא ירק.⁵

ב. אין איסור 'כלאי זרעים' בזרעי אילנות, ומותר לזרוע שני זרעי אילנות יחד או זרעי אילנות עם תבואה, קטניות או ירקות.⁶

ג. איסור כלאי זרעים הוא כאמור בצמחים חד-שנתיים, ובלבד שיהיו ראויים למאכל אדם.⁷ גם במקרה שאחד המינים משמש למאכל אדם והאחר אינו כזה אך רגילים לגדל אותו ולזרוע ממנו שדות שלמים (כגון כותנה) – אסור.⁸ ולפי זה יש להרחיק צמח שמיועד למאכל אדם מפרחי נוי.⁹

ד. אם שני המינים אינם מאכל אדם, אף אם משתמשים בהם למאכל בהמה (או לצורך אחר) - אין בהם איסור כלאיים.¹⁰

ה. אין איסור כלאי זרעים בצמחים שמיועדים לתרופה,¹¹ בצמחי נוי ובצמחי ריח,¹² אך בצמחי תבלין (כגון פטרוזיליה וכוסברה) וצמחים שמיועדים לנתינת טעם בתה (כגון נענע) - אסור.¹³