פרק י"ד- דין התרומה ותרומת המעשר

א. יש לשמור על התרומה הגדולה ואסור לטמא אותה, להפסיד ולהשחית אותה. דבר זה נלמד מן הפסוק: 'מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי' (במדבר יח, ח).¹

ב. הפוסקים נחלקו אם הפסד תרומה בצורה עקיפה (ב'גרמא') אסור מדאורייתא או מדרבנן.² אך בזמן הזה אין הכוהנים אוכלים את התרומה, ובכל אופן היא נפסדת וכלה מאליה, ולכן מותר לגרום להפסדתה בצורה עקיפה.³

ג. נוסף על כך אנו חוששים לתקלה, שמא מאן דהו יאכל את התרומה הגדולה או תרומת המעשר.⁴ לכן מיד לאחר אמירת הנוסח, יש לשים את התרומה ותרומת המעשר בשקית ניילון, ואחר כך יש להניח אותן בפח.⁵

ד. אסור להשליך את התרומה למכל שמיועד לעשיית קומפוסט, שכן מצויים בו שאריות מזון בשלבים שונים של תסיסה וריקבון, ובהשלכתה - מפסידה.

ה. מי שרוצה בכל זאת להשתמש בתרומה לעשיית קומפוסט, ישמור אותה בביתו עד שתתחיל להרקיב ולא תהיה ראויה לאכילת אדם. במצב זה, מותר להכניס את התרומה למכל לעשיית קומפוסט.⁶

ו. אסור לכוהן לאכול תרומה טמאה, אך מותר לו ליהנות משרפתה.¹ לכן גם כיום, יכולים הכוהנים להשתמש בשמן זית של תרומה גדולה ותרומת מעשר שנטמאו, לצורך הדלקת נרות שבת.²

ז. לשם כך יש לטמא את השמן, לפני שאומר את נוסח ההפרשה.³ לאחר שהניח בצד את כל השמן שמיועד לתרומה גדולה ולתרומת מעשר (קצת יותר מאחוז)⁴ יכניס את האצבע לכל הבקבוקים או החביות שבהם נמצאות התרומה הגדולה ותרומת המעשר. את הבקבוקים והחביות הנ"ל ייתן לכל כוהן שיבחר.

ח. אסור לטמא את השמן לאחר אמירת הנוסח.

ט. אסור להדליק נרות משמן תרומה טמאה ביום טוב^,5 אבל מותר להדליק את נרות החג משמן זה לפני כניסת החג.⁶

י. מותר לכוהנים להשתמש בשמן תרומה טמאה להדלקת נרות חנוכה, אם אין להם שמן אחר. אם יש להם שמן אחר, אסור להדליק בשמן התרומה, אך הם אינם צריכים לקנות שמן זית כדי שיהיה ברשותם שמן חולין.⁷