הפרשה של אורח

ה. בשעת הדחק, כשאדם מתארח אצל חברו, ואינו בטוח שהוא מפריש תרומות ומעשרות כדין, יכול לומר בביתו לפני שמגיע למארח, נוסח הפרשה מראש שמתאים לאורח. בנוסח זה (שיובא להלן), יאמר שהתרומות והמעשרות יחולו על כל מנה בעת שזו תונח בצלחתו. במקרה זה יש להשאיר בצלחת קצת יותר מאחוז מכל מנה שיאכל.¹

נוסח הפרשה לאורח

יש לומר את כל הנוסח כולל ההקדמה.

הקדמה: הפרשה זו תחול על כל מנה בעת שתונח בצלחתי.²

            מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.

תרומה גדולה: הגרם הצפוני ביותר מהטבל שבפירות שאשאיר בצלחתי - יהיה תרומה גדולה.

מעשר ראשון: המאית מהפרי שברצוני לתקן, שתהיה בצד הצפוני של הטבל בפירות שאשאיר בצלחתי, ועוד תשעה חלקים כאלה שיהיו בצד הצפוני של הפרי שברצוני לתקן - יהיו מעשר ראשון.

תרומת מעשר: אותה מאית שאמרתי שתהיה מעשר ראשון - תהיה תרומת מעשר.

מעשר שני/מעשר עני: עוד תשע מאיות שיהיו בצד הדרומי של הפרי שברצוני לתקן - יהיו מעשר שני. ואם צריך להפריש מעשר עני - יהיו מעשר עני.

חילול מעשר שני: מעשר שני זה, בתוספת רבע מערכו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

נטע רבעי: ואם יש כאן פירות רבעי, הרי הם בתוספת רבע מערכם יהיו מחוללים כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

ו. המתארח אצל חברו בשבת ואינו בטוח שחברו מפריש תרומות ומעשרות כדין, יכול בערב שבת לעשות תנאי ולומר את הנוסח להלן (הנוסח עפ"י ס' שמירת שבת כהלכתה):³

'העודף על אחד ממאה מכל מה שאני עתיד להפריש מחר לתקן בו הטבל, יהא תרומה גדולה בצד צפון, כל מין על מינו. אותו אחד ממאה הנשאר ועוד תשעה חלקים כמוהו בצד צפונו כל מין על מינו יהיו מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שהתניתי שיהא מעשר ראשון, יהא תרומת מעשר כל מין על מינו. ומעשר שני יהא בדרומו, כל מין על מינו ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה שבמטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני. ואם צריך מעשר עני הרי מעשר עני בצד דרומו כל מין על מינו.'

בשבת עצמה יפריש מכל מין קצת יותר מאחוז ויאמר: 'התרומות והמעשרות יחולו כעת עפ"י הנוסח שאמרתי בערב שבת'.⁴