תוכן עניינים

הלכות תרומות ומעשרות

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות תרומות ומעשרות - תוכן עניינים:

פרק י"ב- הפרשות מיוחדות

facebook email whatsapp

א. מי שיש לו גינה, וחושש שמא בני משפחתו יאכלו מן הפירות בלא הפרשת תרומות ומעשרות - יכול להפריש מראש עבור הפירות שייקטפו,1 אך יש לכך כמה תנאים:

1. יש להעריך את כמות הפירות שייקטפו במשך השבוע.

2. יש לקחת קצת יותר מאחוז מן הפירות שמעריך שייקטפו במשך השבוע, ולשמור אותם במקרר, כדי שלא יתקלקלו.

3. יש לוודא שיש במטבע די פרוטות2 'פנויות' כמספר החילולים (שווה למספר הקטיפים) שייעשו במשך השבוע.

4. יש להפריש ולומר את נוסח ההפרשה אחת לשבוע.

5. יש לומר את 'הנוסח להפרשה מראש', שיובא להלן.

ב. אף על פי שמותר לבצע הפרשה מראש, שכן כאמור היא מועילה מעיקר הדין - אין לעשות כן אלא בשעת הצורך, מכמה סיבות: 1. יש אחרונים הסוברים שהפרשה זו אינה מועילה.3  2. ברוב המקרים, ההפרשה היא שלא 'מן המוקף', שכן התרומה הגדולה מצויה במקרר ואילו הפירות נקטפים בגינה. 3. יכולות להיות תקלות רבות; לדוגמה: הפירות שמיועדים לתרומה גדולה ותרומת מעשר יתקלקלו או ייאכלו בטעות, או שמא לא יישארו מספיק פרוטות פנויות לחילול מעשר שני, ועוד.

1.
משפט כהן, סי' קמט; המעשר והתרומה, פ"ה הערה כג (ח"ב עמ' לח); נטע הילולים, זרע גד אות יח (ירושלים תשכ"ו, עמ' כא).
2.
שווי הפרוטה היום (תשע"ו) כ- 6 אגורות לערך; ערך הפרוטה משתנה ולכן יש להתעדכן מידי פעם ולברר את ערכה העכשווי; ראה לעיל פרק ה סעי' ד.
3.
לדעת החזו"א, דמאי סי' יז ד"ה במש"כ ובד"ה מש"כ, הפרשה זו אינה מועילה כי היא אינה חלה על הגידול שמתווסף לאחר אמירת הנוסח. כמו כן יש בכך מעין 'ברירה', עי' חזו"א, דמאי סי' ט ס"ק יד; אמנם להלכה אין זו ברירה כיוון שהחלות אינה למפרע אלא מכאן ולהבא , עי' נתיבות המשפט סי' קפב ס"ק ב; מעדני ארץ, הלכות תרומות פ"ד ה"ב.

יש לומר את כל הנוסח, כולל ההקדמה.1

הקדמה: הפרשה זו תחול בכל פעם שמישהו יקטוף פרי מן העץ, או ייקח פרי הנושר ממנו, במשך היום החל מעכשיו.

ההפרשות השונות יחולו בזו אחר זו, לפי הסדר הנהוג, תחילה בפרי שמצוי בצד הצפוני ביותר ובהמשך לכיוון דרום.

מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.

תרומה גדולה: הגרם הצפוני ביותר מהטבל שבפירות שהנחתי בצד - יהיה תרומה גדולה.

מעשר ראשון: המאית מהפרי שברצוני לתקן בכל פעם, שתהיה בצד הצפוני של הטבל בפירות שהנחתי בצד, ועוד תשעה חלקים כאלה שיהיו בצד הצפוני של הפרי שברצוני לתקן בכל פעם - יהיו מעשר ראשון.

תרומת מעשר: אותה מאית שהנחתי בצד, שאמרתי שתהיה מעשר ראשון - תהיה תרומת מעשר.

מעשר שני/מעשר עני: עוד תשע מאיות שיהיו בצד הדרומי של הפרי שברצוני לתקן באותה פעם - יהיו מעשר שני. ואם צריך להפריש מעשר עני - יהיו מעשר עני.

חילול מעשר שני: מעשר שני זה, בתוספת רבע מערכו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

נטע רבעי: ואם יש כאן פירות רבעי, הרי הם בתוספת רבע מערכם יהיו מחוללים כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

1.
הנוסח מבוסס על מאמרו של הרב עזריאל אריאל, התורה והארץ ד, עמ' 206.

ג. הפרשה בדרך 'ברירה' היא כשהמפריש אומר את נוסח ההפרשה, ו'קורא שם' תרומה על חלק מסוים של הפירות, אף על פי שאינו מפריש ומפריד בפועל את התרומה משאר הפירות, אלא היא נמצאת יחד עם שאר הפירות בתערובת אחת. הוא מסתמך על כך שמאוחר יותר הוא או מישהו אחר יפרישו בפועל, ואז יתגלה למפרע לאלו פירות הוא 'קרא שם' תרומה (דוגמה להפרשה בדרך 'ברירה' ראה להלן בהפרשה של אורח).

ד. לכתחילה אין להשתמש בדרך זו של הפרשה, שכן יש פוסקים הסוברים שהיא אינה מועילה.1 אמנם בשעת הצורך, אפשר להסתמך על הפרשה זו.2

 
1.
חזו"א, דמאי סי' ט ס"ק יד.
2.
שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' יא.

ה. בשעת הדחק, כשאדם מתארח אצל חברו, ואינו בטוח שהוא מפריש תרומות ומעשרות כדין, יכול לומר בביתו לפני שמגיע למארח, נוסח הפרשה מראש שמתאים לאורח. בנוסח זה (שיובא להלן), יאמר שהתרומות והמעשרות יחולו על כל מנה בעת שזו תונח בצלחתו. במקרה זה יש להשאיר בצלחת קצת יותר מאחוז מכל מנה שיאכל.1

נוסח הפרשה לאורח

יש לומר את כל הנוסח כולל ההקדמה.

הקדמה: הפרשה זו תחול על כל מנה בעת שתונח בצלחתי.2

            מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.

תרומה גדולה: הגרם הצפוני ביותר מהטבל שבפירות שאשאיר בצלחתי - יהיה תרומה גדולה.

מעשר ראשון: המאית מהפרי שברצוני לתקן, שתהיה בצד הצפוני של הטבל בפירות שאשאיר בצלחתי, ועוד תשעה חלקים כאלה שיהיו בצד הצפוני של הפרי שברצוני לתקן - יהיו מעשר ראשון.

תרומת מעשר: אותה מאית שאמרתי שתהיה מעשר ראשון - תהיה תרומת מעשר.

מעשר שני/מעשר עני: עוד תשע מאיות שיהיו בצד הדרומי של הפרי שברצוני לתקן - יהיו מעשר שני. ואם צריך להפריש מעשר עני - יהיו מעשר עני.

חילול מעשר שני: מעשר שני זה, בתוספת רבע מערכו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

נטע רבעי: ואם יש כאן פירות רבעי, הרי הם בתוספת רבע מערכם יהיו מחוללים כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

ו. המתארח אצל חברו בשבת ואינו בטוח שחברו מפריש תרומות ומעשרות כדין, יכול בערב שבת לעשות תנאי ולומר את הנוסח להלן (הנוסח עפ"י ס' שמירת שבת כהלכתה):3

'העודף על אחד ממאה מכל מה שאני עתיד להפריש מחר לתקן בו הטבל, יהא תרומה גדולה בצד צפון, כל מין על מינו. אותו אחד ממאה הנשאר ועוד תשעה חלקים כמוהו בצד צפונו כל מין על מינו יהיו מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שהתניתי שיהא מעשר ראשון, יהא תרומת מעשר כל מין על מינו. ומעשר שני יהא בדרומו, כל מין על מינו ויהא מחולל הוא וחומשו על פרוטה שבמטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני. ואם צריך מעשר עני הרי מעשר עני בצד דרומו כל מין על מינו.'

בשבת עצמה יפריש מכל מין קצת יותר מאחוז ויאמר: 'התרומות והמעשרות יחולו כעת עפ"י הנוסח שאמרתי בערב שבת'.4

1.
אנו מניחים שרוב הפירות והירקות שאדם קונה ברשתות המזון הגדולות וכן בשוק - הפרישו מהם תרומות ומעשרות (ראה להלן הלכות ערלה, נספח: 'פירות ערלה בשוק - סקירה' שם כתוב ש-70% מהפירות ומהירקות משווקים דרך רשתות גדולות). לכן דינם כדין דמאי, וניתן להפריש בדרך ברירה גם בשל חברו - כך פסק הגרש"ז אוירבך, עי' שמירת שבת כהלכתה ח"א, ירושלים תשל"ט, עמ' קיא הערה צו.
2.
מו"ר הרה"ג יעקב אריאל מציע לשים בצד קצת יותר מאחוז מכל מין לפני האכילה, ולפני כן בבית לומר כך: הקדמה: הפרשה זו תחול על כל מנה בעת שאניח בצד הצלחת... הגרם הצפוני ביותר מהטבל בפירות שאניח בצד הצלחת... - באופן זה ההפרשה אינה בדרך 'ברירה', ומותר לעשות כן לכתחילה; ראה לעיל הערה 190; וראה הערות הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, בתחילת הלכות תרומות ומעשרות.
3.
שמירת שבת כהלכתה, פרק יא סעי' כב (מהד' תשל"ט, עמ' קי); ובדרך של תנאי מועיל בערב שבת גם כשהפירות אינם שלו, עי' שמירת שבת כהלכתה, עמ' קיא הערה צו. אך אין אפשרות לומר את נוסח ההפרשה מראש (שהתרומות והמעשרות יחולו בערב שבת כדלעיל), שכן בערב שבת בעת אמירת הנוסח הפירות אינם שלו, עי' שמירת שבת שם. יש לציין שבנוסח שם משולבת גם אמירת תנאי להפרשת חלה, אך בעיה זו אינה שכיחה כל כך, שכן החלות נקנות בדרך כלל במאפייה, ושם בוודאי הופרשה חלה.
4.
שמירת שבת שם, עמ' קט הערה עז, בשם הגרש"ז אויערבאך; אמנם אם לא אמר כלום בשבת, מועיל הנוסח שאמר בערב שבת לבדו, עי' בפסקי הגר"מ אליהו, ס' התורה והארץ, ח"ה עמ' 24 סעי' יד והערה 19.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ