תוכן עניינים

הלכות תרומות ומעשרות

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות תרומות ומעשרות - תוכן עניינים:

פרק י"א. פרק י"א- חלות חיוב מעשר

מתי מפרישים מיין, משמן ומזיתים כבושים

facebook email whatsapp

יב. חיוב הפרשת תרומות ומעשרות מיין הוא לאחר 'גמר המלאכה' של היין, לאמור סינון הקליפות והחרצנים, והסרתם מן היין לאחר שזה סיים את תסיסתו.1 רק אז יש להפריש תרומות ומעשרות ואין להפריש לפני כן.

יג. אם קנה ענבי מאכל והפריש מהם תרומות ומעשרות בעודם ענבים, ואחר כך עשה מהם יין - פטור מהפרשה נוספת, כיוון ש'נגמרה מלאכתם' לאכילה. אך אם קנה ענבי יין והפריש מהם בעודם ענבים, חוזר ומפריש לאחר גמר מלאכת היין.2

יד. אם לוקח שמרים ומוסיף מים, ושוב יוצא מן התערובת יין, אם מתווסף שליש יין3 מכמות המים שמכניס לשמרים - חייב בתרומות ומעשרות. לכן בשעה שמפריש מן היין בפעם הראשונה - יתכוון לפטור גם את הנוזל שמעורב בתוך השמרים ויביא אותו בחשבון כשמניח בצד את היין המיועד לתרומה גדולה ולתרומת מעשר. אם עשה כן, פטור מתרומות ומעשרות גם לאחר הוספת המים.4

טו. אם קנה מן הגוי ענבי יין, חייב להפריש תרומות ומעשרות לאחר גמר עשיית היין.5 גם במקרה שקנה מן הגוי ענבי מאכל – מן הראוי להפריש לאחר גמר עשיית היין, כיוון שיש ספק אם 'גמר המלאכה' של הענבים היה אצל הגוי או שמא גמר מלאכת היין נעשה על ידו.6

טז. יש להפריש תרומות ומעשרות בסיום תהליך עשיית השמן.7 אם קנה מן הגוי זיתים כדי לעשות מהם שמן, חייב להפריש תרומות ומעשרות מן השמן, שכן 'גמר המלאכה' הוא ביד ישראל.8

יז. עדיף להפריש תרומות ומעשרות מזיתים כבושים לאחר שמסתיים תהליך הכבישה, אך אם הפריש תרומות ומעשרות לפני הכבישה, אינו חוזר ומפריש. כמו כן אם קנו זיתים מן הגוי לצורך כבישתם, פטורים הזיתים מהפרשת תרומות ומעשרות, כי מעיקר הדין 'גמר המלאכה' של הזיתים הוא כ'גמר המלאכה' של שאר פירות האילן.9 יש מחמירים, ומי שמחמיר ומפריש - יפריש בלא ברכה.10

10 הערות

1.
רמב"ם, הל' מעשר פ"ג הי"ד; פיהמ"ש לרמב"ם, מעשרות פ"א מ"ז, מהד' הרב קאפח, הערה 46.
2.
   עפ"י רמב"ם, הל' תרומות פ"ה ה"כ; ולא יברך על ההפרשה הנוספת, עי' בפסקי הראשל"צ הרב מרדכי אליהו, ספר התורה והארץ, ח"ה עמ' 25 סעי' יח, והערה 27; וע"ע לעיל הערה 100.
3.
רמב"ם, הל' מעשר פ"ב ה"ז; ועי' רמב"ם הל' תרומות פ"ד הכ"א.
4.
המעשר והתרומה, פרק ראשון, מראה מקומות אות כט (עמ' י).
5.
לגבי הברכה על ההפרשה, ראה לעיל הערה 100.
6.
   עי' משפט כהן, סי' לח אות ה; חזו"א, מעשרות סי' ה ס"ק א-ב; המעשר והתרומה, פ"ו הערות יח-יט. ולא יברך מחמת הספק.
7.
רמב"ם, הל' תרומות פ"ה הי"ח.
8.
רוב הזיתים מיועדים לתעשיית השמן, אך יש זנים שמתאימים יותר לשמן, כגון זית 'סורי' או 'ברנע', ויש כאלו שמתאימים יותר למאכל כגון 'מנזלינו' ו'נובו'. לערבים בארץ יש בדרך כלל, הזנים 'סורי' (באזור הגליל) ו'נבאלי בלאדי' (ביהודה ושומרון), ואלו מתאימים לשמן. לכן אם קנה מהם זיתים, 'גמר המלאכה' בוודאי נעשה על ידי ישראל. ולגבי הברכה על ההפרשה, ראה לעיל הערה 100.
9.
עי' ספר חרדים, פרק נב סעי' יב, בשם ר' יוסף קארו; פאת השולחן, פי"ג סעי' יז; בית ישראל, ס"ק כא; אמונת עתיך 29, עמ' 30-27.
10.
שו"ת הרדב"ז ח"ו (סי' ב' אלפים קז) כתב שכיוון שהזיתים מרים, ואינם ראויים לאכילה ללא כבישה, לא נגמרת מלאכתם אלא לאחר כבישה, ועי' לעיל הערה 160.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ