פרק ח'- מי חייב בהפרשת תרומות ומעשרות

א. מן התורה, רק החקלאי או המגדל פירות בגינתו חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, שנאמר 'תבואת זרעך' (דברים יד, כב). אמנם מדרבנן גם הקונה בשוק - חייב.¹

ב. אם בעל הפירות רוצה שמישהו אחר יפריש מפירותיו, הוא יכול למנות אותו לשליחו, ואז יכול השליח להפריש במקומו. ² לצורך מינוי השליחות די באמירה: 'תרום עבורי מן הפירות'.³

ג. האישה יכולה להפריש תרומות ומעשרות מן הפירות שנקנים לצורך הבית.⁴ ואפילו הילדים הגדולים או העוזרת יכולים לעשות כן, אם ברור וידוע שבעל הבית או בעלת הבית מעוניינים בכך.⁵

ד. חרש שוטה וקטן אינם רשאים להפריש תרומות ומעשרות, ואם הפרישו - נותרו הפירות אסורים באיסור טבל.⁶  ראוי לציין שבימינו רוב הפוסקים מתייחסים לחרש שטופל במסגרת רפואית וחינוכית לשיקום ליקוי שמיעה כאל אדם רגיל, ולכן הוא יכול להפריש ככל אדם אחר.⁷  אך אם אינו יודע לדבר יש מחלוקת הפוסקים אם יכול להפריש ואחר יברך.⁸