נבאר כל משפט מתוך נוסח ההפרשה:
1. יש לוודא שיש ברשותך מטבע, שיש בו מספיק פרוטות למספר החילולים הנדרש בהפרשה זו. למנויים ב'בית האוצר' יש מטבע מתאים ב'בית האוצר'.
בשנים אבד"ה מפרישים מעשר שני, ולאחר קריאת שם מחללים את המעשר בפרוטה, כדלהלן. לשם כך צריך מטבע שייעדו אותו לחילול מעשר שני, ואשר שמור במקום מוצנע. כמו כן המטבע צריך להיות 'פנוי', דהיינו שאף שנעשו כמה חילולים על המטבע, עדיין נשארו בו פרוטות 'פנויות' לחילול הבא. לדוגמה: אם 'פרוטה' שווה 6 אגורות בערך (שנת תשע"ו), אפשר לחלל כ- 13 חילולים במטבע של 1 שקל.1 כאמור למנויי 'בית האוצר' אין צורך במטבע נוסף.
2. לוקחים מעט יותר ממאית מכל אחד ממיני הפירות או הירקות שאנו רוצים לתקן, מניחים בצד, ואומרים את הנוסח הבא.
יש להעריך מהי כמות של יותר מאחוז מכל מין של פירות.2 אם אין יודעים להעריך את הכמות, יש לשקול את כל הפירות ולהניח בצד קצת יותר מאחוז. פעולה זו אינה נחשבת להפרשת תרומות ומעשרות, כי אין קובעים בה אלו פירות מיועדים לכל מתנה. כדי לבצע את ההפרשה חייבים לומר את נוסח ההפרשה.
3. בטבל ודאי יש לברך.
הפרשת תרומות ומעשרות היא מצווה ויש לברך לפני עשייתה.
מברכים רק במקרה שהפירות מוגדרים טבל ודאי.
4. ברוך את ד' א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות.
5. מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.
משפט זה נאמר לגבי מקרה שבו עומדים להפרשה פירות שונים. במקרה זה, קובעים בפירוש שאמירת נוסח ההפרשה תחול על כל מיני הפירות העומדים להפרשה ולא רק על מין אחד.
6. המאית הנמצאת בתחתית של מה שהנחתי בצד - תישאר בינתיים טבל.
שאר מה שהנחתי בצד - הרי הוא תרומה גדולה על הכול.
באמירה זו קובעים איזה חלק מתוך הפירות המונחים בצד יהיה תרומה גדולה. תחילה מגדירים את מיקומה של המאית בחלק התחתון של הפירות המונחים בצד (בהמשך ההפרשה נשתמש במאית זו) וקובעים שהחלק הנשאר, הנמצא מעליה, הוא תרומה גדולה.
7. המאית שהזכרתי ועוד תשע מאיות בצד העליון של מה שברצוני לתקן הרי הן מעשר ראשון.
קובעים את מיקומו של המעשר הראשון השווה לעשר מאיות. חלקו מונח בפירות המונחים בצד וחלקו נמצא בכלל הפירות. מאית אחת נמצאת בחלק התחתון של מה שמונח בצד ועוד תשע מאיות נמצאות בחלק העליון של כלל הפירות. בפסקה זו קובעים שגם 'המאית' וגם ה'תשע מאיות' יהיו מעשר ראשון.
8. המאית שהזכרתי - הרי היא תרומת מעשר.
משפט זה נאמר לגבי המאית הנמצאת בפירות המונחים בצד, שהזכרנו לעיל. בשלב הקודם קבענו שהיא חלק מהמעשר הראשון. עכשיו אנו קובעים שזו תהיה תרומת המעשר.
9. עוד תשע מאיות בצד התחתון של מה שברצוני לתקן - הרי הן מעשר שני.
משפט זה נאמר לגבי הפירות הנמצאים בחלק התחתון ביותר של כלל פירות הטבל. באמירה זו קובעים שתשע המאיות הנמצאות בחלק התחתון הן מעשר שני. תשע מאיות אלו הן עשירית (= מעשר) מתוך תשעים המאיות שנשארו בפירות לאחר הפרשת המעשר הראשון.
10. ואם הן חייבות במעשר עני הרי הן מעשר עני.
בשנים ג' ו- ו' למניין שנות שמיטה, שבהן נוהגת מצוות מעשר עני במקום מעשר שני, קובעים שאותן תשע מאיות תהיינה מעשר עני. יש לומר משפט זה בכל הפרשה, כדי שהמפריש לא יצטרך לבדוק בכל הפרשה באיזו שנה הפירות גדלו, או כאשר יש ספק מתי גדלו הפירות.
11. לפני חילול מעשר שני ודאי יש לברך.
בזמן הזה, מותר לאכול את הפירות שיועדו למעשר שני רק כאשר מעבירים את קדושתם למטבע. פעולה זו נקראת חילול. חילול מעשר שני הוא מצווה בפני עצמה, ויש לברך לפני עשייתה.
12. ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לפדות מעשר שני.3
מברכים על החילול רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשת מעשר שני. לשם כך, חייבים להתקיים שלושה תנאים, והם: 1. ידוע בוודאות שהפירות הם מאחת מן השנים: א', ב', ד', ה' למניין שנות השמיטה. 2. הפירות גדלו בוודאות בתוך גבול עולי בבל.4 3. ידוע שבעל הקרקע הוא יהודי. כאשר אחד מהתנאים אינו מתקיים - אין מברכים.
13. מה שקבעתי למעשר שני בתוספת רבע מערכו הרי הוא מחולל כל דרגת חיוב בנפרד על פרוטה ורבע בנפרד במטבע המיועדת לכך בשבילי.
אמירה זו מפקיעה את קדושת מעשר שני מהפירות שיועדו למעשר זה, ומעבירה אותה למטבע שיוחד לכך. על המטבע חלה קדושת מעשר שני, ואסורה היא בכל שימוש.
'בתוספת רבע מערכו' - אמירה זו נצרכת למקרה שאדם מחלל את המעשר השני מפירות שבבעלותו, כי אז צריך להוסיף חומש 'מלבר',5 השווה לרבע מערכו.
'על פרוטה ורבע' - תוספת הרבע על הפרוטה נצרכת למקרה של ספק אם צריך להוסיף חומש, כי אז אם יוסיף את החומש לא תישאר פרוטה לחילול עצמו.6
יש לעקוב אחר מספר החילולים. למשל: על מטבע של 1 ₪ אפשר כיום (שנת תשע"ו) לחלל רק כ- 13 פעמים.7
14. למנויי 'בית האוצר': בבית האוצר
בית האוצר מייחד לכל המנויים בו עשרים פרוטות כל יום, דבר החוסך מהמפריש ייחוד מטבע לצורך חילול מעשר שני ומעקב אחר האפשרות לחלל בה. כמו כן 'בית האוצר' גם אמון על ביצוע נתינת מעשר ראשון ומעשר עני, ראה להלן פרק טו.