תוכן עניינים

הלכות תרומות ומעשרות

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות תרומות ומעשרות - תוכן עניינים:

פרק ג'-סדר הפרשת תרומות ומעשרות

facebook email whatsapp

ה. 'נוסח הפרשת תרומות ומעשרות' הוא נוסח הנאמר בפה, ועל ידו 'קוראים שם' וקובעים היכן מצויה כל אחת מן ההפרשות: תרומה גדולה, מעשר ראשון וכו'.

ו. יש חשיבות גדולה להבנת נוסח הפרשת תרומות ומעשרות, וכן כתב הרב צבי פסח פראנק: 'המפריש תרומות ומעשרות ראוי ונכון שידע ויבין את אשר הוא עושה ולא יאמר את נוסח ההפרשה כמצוות אנשים מלומדה'.1

ז. בשעת הדחק, כאשר אין בידו הנוסח להפרשת הפירות לפני אכילתם, יכול להפריש ולשים בצד קצת יותר מאחוז, ולומר נוסח מקוצר: 'כל ההפרשות וחילול מעשר שני יחולו כמו שכתוב בנוסח שברשותי כדין'.2

 

1.
כרם ציון השלם, אוצר התרומות ח"ב, ירושלים תשל"ח, עמ' קא. והגרש"ז אויערבאך, מנחת שלמה ח"א, סי' סב אות י (עמ' שיז) כותב שאם אדם אינו מבין את משמעות ההפרשה, ואינו יודע שעל ידי אמירתו הוא מזכה את הכוהנים, הלויים או עניים בפירות שמגיעים להם, ייתכן שאין זו הפרשה.
2.
חזו"א, דמאי סי' טו ס"ק ו; אך לדעת הגרצ"פ פראנק אין זה מועיל, עי' שו"ת הר צבי, זרעים ח"א סי' מח.

א. ישנם שלושה שלבים בהפרשת תרומות ומעשרות:

ב. יש לקחת קצת יותר מאחוז מכל מין, מהפירות והירקות שאותם רוצים לתקן.

ג. יש לומר את נוסח הפרשת תרומות ומעשרות, מתחילה ועד סוף.1

ד. יש לשים את ה'קצת יותר מאחוז' בשקית ולאחר מכן להניח בפח האשפה.

1.
  אף שלפעמים חלק מן הנוסח אינו רלוונטי, כדאי להתרגל לומר את כל נוסח ההפרשה, כדי למנוע מכשלה; וע' דעת כהן (סי' רלט), שנתן הנחייה לומר תמיד '...הרי הם מעשר שני, ואם צריכים לעשר מעשר עני בשנה זו הרי מה שנקרא בשם מעשר שני יהיה מעשר עני'.

נבאר כל משפט מתוך נוסח ההפרשה:

1. יש לוודא שיש ברשותך מטבע, שיש בו מספיק פרוטות למספר החילולים הנדרש בהפרשה זו. למנויים ב'בית האוצר' יש מטבע מתאים ב'בית האוצר'.

בשנים אבד"ה מפרישים מעשר שני, ולאחר קריאת שם מחללים את המעשר בפרוטה, כדלהלן. לשם כך צריך מטבע שייעדו אותו לחילול מעשר שני, ואשר שמור במקום מוצנע. כמו כן המטבע צריך להיות 'פנוי', דהיינו שאף שנעשו כמה חילולים על המטבע, עדיין נשארו בו פרוטות 'פנויות' לחילול הבא. לדוגמה: אם 'פרוטה' שווה 6 אגורות בערך (שנת תשע"ו), אפשר לחלל כ- 13 חילולים במטבע של 1 שקל.1 כאמור למנויי 'בית האוצר' אין צורך במטבע נוסף.

2. לוקחים מעט יותר ממאית מכל אחד ממיני הפירות או הירקות שאנו רוצים לתקן, מניחים בצד, ואומרים את הנוסח הבא.

יש להעריך מהי כמות של יותר מאחוז מכל מין של פירות.2 אם אין יודעים להעריך את הכמות, יש לשקול את כל הפירות ולהניח בצד קצת יותר מאחוז. פעולה זו אינה נחשבת להפרשת תרומות ומעשרות, כי אין קובעים בה אלו פירות מיועדים לכל מתנה. כדי לבצע את ההפרשה חייבים לומר את נוסח ההפרשה.

3. בטבל ודאי יש לברך.

הפרשת תרומות ומעשרות היא מצווה ויש לברך לפני עשייתה.

מברכים רק במקרה שהפירות מוגדרים טבל ודאי.

4. ברוך את ד' א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות.

5. מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.

משפט זה נאמר לגבי מקרה שבו עומדים להפרשה פירות שונים. במקרה זה, קובעים בפירוש שאמירת נוסח ההפרשה תחול על כל מיני הפירות העומדים להפרשה ולא רק על מין אחד.

6. המאית הנמצאת בתחתית של מה שהנחתי בצד - תישאר בינתיים טבל.

שאר מה שהנחתי בצד - הרי הוא תרומה גדולה על הכול.

באמירה זו קובעים איזה חלק מתוך הפירות המונחים בצד יהיה תרומה גדולה. תחילה מגדירים את מיקומה של המאית בחלק התחתון של הפירות המונחים בצד (בהמשך ההפרשה נשתמש במאית זו) וקובעים שהחלק הנשאר, הנמצא מעליה, הוא תרומה גדולה.

7. המאית שהזכרתי ועוד תשע מאיות בצד העליון של מה שברצוני לתקן הרי הן מעשר ראשון.

קובעים את מיקומו של המעשר הראשון השווה לעשר מאיות. חלקו מונח בפירות המונחים בצד וחלקו נמצא בכלל הפירות. מאית אחת נמצאת בחלק התחתון של מה שמונח בצד ועוד תשע מאיות נמצאות בחלק העליון של כלל הפירות. בפסקה זו קובעים שגם 'המאית' וגם ה'תשע מאיות' יהיו מעשר ראשון.

8. המאית שהזכרתי - הרי היא תרומת מעשר.

משפט זה נאמר לגבי המאית הנמצאת בפירות המונחים בצד, שהזכרנו לעיל. בשלב הקודם קבענו שהיא חלק מהמעשר הראשון. עכשיו אנו קובעים שזו תהיה תרומת המעשר.

9. עוד תשע מאיות בצד התחתון של מה שברצוני לתקן - הרי הן מעשר שני.

משפט זה נאמר לגבי הפירות הנמצאים בחלק התחתון ביותר של כלל פירות הטבל. באמירה זו קובעים שתשע המאיות הנמצאות בחלק התחתון הן מעשר שני. תשע מאיות אלו הן עשירית (= מעשר) מתוך תשעים המאיות שנשארו בפירות לאחר הפרשת המעשר הראשון.

10. ואם הן חייבות במעשר עני הרי הן מעשר עני.

בשנים ג' ו- ו' למניין שנות שמיטה, שבהן נוהגת מצוות מעשר עני במקום מעשר שני, קובעים שאותן תשע מאיות תהיינה מעשר עני. יש לומר משפט זה בכל הפרשה, כדי שהמפריש לא יצטרך לבדוק בכל הפרשה באיזו שנה הפירות גדלו, או כאשר יש ספק מתי גדלו הפירות.

11. לפני חילול מעשר שני ודאי יש לברך.

בזמן הזה, מותר לאכול את הפירות שיועדו למעשר שני רק כאשר מעבירים את קדושתם למטבע. פעולה זו נקראת חילול. חילול מעשר שני הוא מצווה בפני עצמה, ויש לברך לפני עשייתה.

12. ברוך אתה ד' א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לפדות מעשר שני.3

מברכים על החילול רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשת מעשר שני. לשם כך, חייבים להתקיים שלושה תנאים, והם: 1. ידוע בוודאות שהפירות הם מאחת מן השנים: א', ב', ד', ה' למניין שנות השמיטה.  2. הפירות גדלו בוודאות בתוך גבול עולי בבל.4  3. ידוע שבעל הקרקע הוא יהודי. כאשר אחד מהתנאים אינו מתקיים - אין מברכים.

13. מה שקבעתי למעשר שני בתוספת רבע מערכו הרי הוא מחולל כל דרגת חיוב בנפרד על פרוטה ורבע בנפרד במטבע המיועדת לכך בשבילי.

אמירה זו מפקיעה את קדושת מעשר שני מהפירות שיועדו למעשר זה, ומעבירה אותה למטבע שיוחד לכך. על המטבע חלה קדושת מעשר שני, ואסורה היא בכל שימוש.

'בתוספת רבע מערכו' - אמירה זו נצרכת למקרה שאדם מחלל את המעשר השני מפירות שבבעלותו, כי אז צריך להוסיף חומש 'מלבר',5  השווה לרבע מערכו.

'על פרוטה ורבע' - תוספת הרבע על הפרוטה נצרכת למקרה של ספק אם צריך להוסיף חומש, כי אז אם יוסיף את החומש לא תישאר פרוטה לחילול עצמו.6

יש לעקוב אחר מספר החילולים. למשל: על מטבע של 1 ₪ אפשר כיום (שנת תשע"ו) לחלל רק כ- 13 פעמים.7

14. למנויי 'בית האוצר': בבית האוצר

בית האוצר מייחד לכל המנויים בו עשרים פרוטות כל יום, דבר החוסך מהמפריש ייחוד מטבע לצורך חילול מעשר שני ומעקב אחר האפשרות לחלל בה. כמו כן 'בית האוצר' גם אמון על ביצוע נתינת מעשר ראשון ומעשר עני, ראה להלן פרק טו.

1.
חשבוננו הוא לפי הנוסח שלנו שמחללים על פרוטה ורבע (7.5 אג', ראה להלן ליד ציון הערה 46), אך אם מחללים על פרוטה אחת בלבד, אזי יכול לחלל 16 חילולים. יש לציין שערך הפרוטה מתעדכן, וצריך לברר מידי פעם מה שוויו; ראה להלן פרק ה סעי' ד; וראה באתר מכון התורה והארץ, לפי הכתובת להלן, את עדכון ערך הפרוטה;        ערך פרוטהtoraland.org/
2.
אמנם מבואר במשנה, תרומות פ"ד מ"ז, שהשוקל משובח מכולם, אך זה כאשר הפרישו והפרידו בין תרומת המעשר לשאר התרומות, ומידת תרומת המעשר צריכה להיות מדויקת. כיום אנו מפרידים ומפרישים את תרומת המעשר יחד עם התרומה הגדולה, וזו האחרונה אין לה שיעור. לכן אין צורך במשקל, כי אנו אומרים בנוסח שמאית בדיוק, תהיה תרומת מעשר, והשאר הוא תרומה גדולה. עם זאת יש צורך במשקל במקרה שיש חשש שיפריש כמות פחותה מ'קצת יותר מאחוז'.
3.
מברכים 'לפדות', לפי הכרעתו של מרן הרב קוק זצ"ל, עולת ראיה ח"א, עמ' שנג; ועי' הסברו המקיף של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, 'עולת ראיה' ח"ב, עמ' תטז-תכ; וכ"כ בשו"ת הרדב"ז, ח"ב סי' תשלא.
4.
ראה להלן פרק ז סעיף 2.
5.
'חומש מלבר' = חומש מבחוץ. הוספת רבע מסכום הקרן על ערכו של הקרן. נקרא 'חומש' לפי שהוא החלק החמישי מהסכום הכולל של הקרן והחומש; ראה בבא מציעא נד ע"א וברש"י ד"ה הוא וחומשו.
6.
עי' הרב עזריאל אריאל, הפרשת תרומות ומעשרות במערכת הציבורית, עמ' 106, הערה 25‑26; ועי' ס' התורה והארץ, ח"ד עמ' מה.
7.
  בשנת תשע"ו הפרוטה שווה ל- 6 אגורות בערך (בנוסף ל- 1.5 אג' = 'רבע מערכו'). ערך הפרוטה משתנה ולכן יש להתעדכן מידי פעם ולברר מה שוויה; ראה להלן פרק ה סעי' ד; וראה באתר מכון התורה והארץ, לפי הכתובת להלן, את עדכון ערך הפרוטה;        ערך פרוטהtoraland.org/

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ