א. נאמר בתורה (ויקרא יט, כג-כה): 'וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל... וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'. וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'.
ב. הפירות של השנה הרביעית הם נטע רבעי, דינם כדין מעשר שני, ובזמן המקדש היו חייבים להעלותם לירושלים ולאכול אותם בקדושה בה.1
ג. גם כיום אסור להפסיד פירות רבעי, ולכן מי שצריך לדלל פירות רבעי, יעשה זאת לפי סדר העדיפויות דלהלן: 1. מותר לדלל (בין ידנית ובין מכנית) בשלב הפריחה. 2. מותר לדלל גם בשלבים מאוחרים יותר של גידול הפירות, אך אז ידלל בעזרת ריסוס כימי.2
ד. בימינו אי אפשר לאכול את פירות נטע רבעי בירושלים, מחמת טומאת האדם וטומאת הפירות3 - ולכן פודים אותם4 ומחללים אותם על מטבע, שנאמר 'קדש הלולים - קדש חילולים'.5 כמו כן בימינו החילול אינו על שווי הפירות,6 אלא על מטבע השווה פרוטה.7
ה. לצורך חילול נטע רבעי, אפשר להשתמש במטבע המיועד לחילול מעשר שני.
ו. הברכה שמברכים על חילול נטע רבעי היא: 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו לפדות נטע רבעי'.8 ואם מחלל את הרבעי של כרם (חמישה עצים לפחות)9 מברך 'לפדות כרם רבעי'.10
ז. מי שמחלל את פירות הרבעי שלו על מטבע שלו (או של 'בית האוצר'), צריך להוסיף רבע11 מערך הפירות (חומש).12 הנוסח שיש לומר הוא כדלהלן: 'פירות הרבעי בתוספת רבע מערכן מחוללים, כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי'.13
ח. לאחר חילול הרבעי אומר:14 'ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים היו פירות רבעי להקדש,15 ועכשיו שאין בית המקדש קיים, יהי רצון מלפניך שתהא פרוטה זו להקדש וייצאו פירות אלו לחולין'.
ט. כאמור לעיל (פרק ו סעי' ד) עצי פרי הגדלים בבית או בחממה חייבים בערלה, שנאמר 'כי תבואו אל הארץ', ובית הריהו בכלל 'ארץ'. בשנה הרביעית גם חייבים הפירות בנטע רבעי, מחללים אותם על פרוטה, ויש מקום אף לברך על חילול זה.16
י. דין רבעי נוהג בשביעית כבכל שנה. פירות שהם נטע רבעי - פודים אותם בשנת השמיטה כרגיל: המחלל מוסיף חומש גם אם אינו בעל העצים, ואם המטע הוא נטע רבעי בוודאות - יש לברך על החילול.17
יא. פדיון נטע רבעי באדמות שנמכרו לגוי בשביעית (על פי היתר המכירה) יהיה ללא ברכה.18
יב. יש לברך על חילול נטע רבעי רק כאשר הפירות הם וודאי רבעי, כגון עץ פרי שניטע חשוף שורש.19 אך אם קנה מן המשתלה שתיל הנמצא בגוש אדמה, והוא מונח על משטח מנתק, לא יברך על החילול, שכן יש ספק לגבי מניין השנים של עץ שגדל בעציץ.20
יג. פירות רבעי פטורים מתרומות ומעשרות.21
יד. אם הפירות חייבים ברבעי רק מספק (כמו בסעי' יא) - יש להפריש תרומות ומעשרות וגם לחלל את הרבעי ללא ברכה.
טו. יש מטעים שבהם חלק מן העצים הם כבר בשנתם החמישית ואילך ופירותיהם חולין, וחלק מן העצים הם בשנתם הרביעית (כגון עצי מילואים), ופירותיהם נטע רבעי. במקרה זה אסור לקטוף את כל הפירות כאחד ולערבם, שכן 'אין מבטלים איסור לכתחילה', ובכך מבטלים מצוות פדיון נטע רבעי.22
טז. אם אין אפשרות להפריד בין הפירות בקטיף, הפתרון הוא לחלל את כל הפירות של הרבעי בעודם מחוברים, ולומר: 'פירות הרבעי מחוללים לכשיתלשו על פרוטה ממטבע שברשותי'. במקרה זה יש לדאוג שיהיו לו די פרוטות פנויות במטבע שמיועד לחילול, שכן האומר נוסח זה צריך פרוטה בכל 'תלישה' (קטיף) של פרי. לאחר הקטיף כשפירות הרבעי מעורבים אם שאר פירות הטבל, ייקח קצת יותר מאחוז מפירות כאלו שהם וודאי טבל, ויקרא עליהם שם תרומה ותרומת מעשר, ואילו בשאר המעשרות יקרא שם 'מהטבל שיש כאן'.23
יז. כדי לאפשר לפועלים הקוטפים לאכול פירות בהיתר - יש לומר נוסח מיוחד להפרשה 'מן התלוש על המחובר'.24
יח. פירות רבעי שנטמאו - מותר לפדות אותם אף בירושלים25 העתיקה מימי בית שני;26 אך אין לטמא אותם או לגרום לטומאתם.27 לכן יש לפדות פירות אלו לפני שנכנסים לירושלים העתיקה (מימי בית שני), ואם נכנסו לשם כשהם טהורים - 'יהא מונח עד שיירקבו'.28 במקומות אחרים בירושלים החדשה, מותר בכל מקרה לפדות את פירות הרבעי.
הלכות כלליות
פרק ח'- נטע רבעי
