פרק ד'. פרק ד'- נטיעות הפטורות מערלה ונטיעות החייבות בה
הנוטע לרבים והעולה מאליו
ו. עץ פרי שנטעוהו ברשות הרבים1 וכן עץ פרי שנטעוהו ברשות היחיד עבור הרבים, חייב בערלה.2
ז. עץ שניטע מעצמו ולא נטעו אדם - אם ניטע ברשות היחיד חייב בערלה;3אם ניטע ברשות הרבים או בשטח הפקר - פטור מן הערלה, בתנאי שאין כדאיות כלכלית בגידול הפירות ובהבאתם למקום יישוב.4
4 הערות
1.
שו"ע, יו"ד סי' רצד סעי' כו.
2.
שם, סעי' כה.
3.
שו"ע, שם סעי' כז; ועי' בש"ך (שם ס"ק לה), שביאר שברשות היחיד, ניטע העץ בעקבות הטיפול של האדם באדמתו.
4.
שו"ע, שם; חזו"א, דיני ערלה ס"ק לו; ועי' פרישה, לטור יו"ד סי' רצד, שהסיבה לחיוב ערלה כשיש כדאיות כלכלית היא ש'אחשביה', ולכן נחשב כאילו נטע; והחזו"א, ערלה סי' א ס"ק יט, ד"ה סכ"ז, מסביר שאז נחשב אילן מאכל; ועי' עוד אמונת עתיך 82 (תשס"ט), עמ' 30–48).
הלכות כלליות
הנוטע לרבים והעולה מאליו
הנוטע עצי מאכל לסייג ולנוי