הלכות כלליות

נאמר בתורה (ויקרא יט, כג-כה):

וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל.

וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'.

וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

א. בשלוש השנים הראשונות של עץ פרי - אסורים פירותיו באכילה ובהנאה.¹ בשנה הרביעית הם נטע רבעי, ומותר לאוכלם לאחר שמחללים אותם, כפי שיתבאר להלן (פרק ח).² בשנה החמישית הם חולין, ומותר לאכול אותם כרגיל.

ב. 'וכי תבואו אל הארץ' - איסור ערלה הוא מן המצוות התלויות בארץ, ונוהג גם בזמן הזה מן התורה.³ איסור ערלה שונה משאר המצוות התלויות בארץ בכך שמתקיים אף בחו"ל, אך האיסור שם, אינו אלא מ'הלכה למשה מסיני'⁴ (כפי שיתבאר להלן סעי' יב-טו).

ג. 'ונטעתם' - מונים את שנותיו של העץ מרגע נטיעת הייחור⁵ או זריעת הגרעין.⁶ אם מעבירים עץ ממקום למקום ונוטעים אותו מחדש - יש למנות לעץ שנות ערלה מחדש.⁷

ד. 'כל עץ מאכל' - איסור ערלה חל רק על עץ, לאמור על צמח רב-שנתי, אך צמחים חד-שנתיים או צמחים שאינם מוגדרים בתור עצים - אין איסור ערלה חל עליהם (ראה להלן פרק ג).⁸

ה. איסור ערלה חל רק על עצי פרי שפירותיהם נאכלים, ואין איסור ערלה חל על עצי סרק.⁹

ו. 'וערלתם ערלתו את פריו' - איסור ערלה אינו רק איסור אכילה מן הפירות אלא אף איסור הנאה מהם,¹⁰ שנאמר 'וערלתם ערלתו' - ומפרש רש"י (ויקרא שם): 'יהא אטום ונסתם מליהנות ממנו'.

ז. 'את פריו' - רק הפירות הם האסורים באיסור ערלה, אך חלקים אחרים של העץ, כגון עלים או פרחים - אינם אסורים באכילה ובהנאה.¹¹