א. כאמור לעיל בפרק א סעיף ב, בהמשך למצוות פאה נאמר בתורה שם 'ולקט קצירך לא תלקט', לאמור שיבולים שנופלות בשעת הקציר - יש להשאיר אותן שם כדי שיוכלו העניים לקחתן.1
ב. אם נפלו שיבולת אחת או שתיים של תבואה הרי הן לקט, אך אם נפלו שלוש שיבולים או יותר אין זה לקט, ויכול בעל הבית לקחת אותן.2
ג. יש סוברים שמצוות לקט היא בכל המינים שבהם חייבים בפאה3 (לעיל סעי' ה), לאמור תבואה, קטניות וירקות שמבשילים בעונה אחת ונלקטים בתקופת זמן קצובה אחת, וכן שהפירות ראויים לאיסום. אך בפירות האילן אין מצוות לקט.4
ד. כמו מצוות פאה, במציאות ימינו, שהעניים לא יאספו את הלקט ואין בזה עבורם כדאיות כלכלית - לא חלה מצוות לקט (עי' לעיל פרק א סעי' ז).
הקדמה
פרק ב'- הלכות לקט
